[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









אורון




יום שני, כ"א תמוז תשנ"ט, 5.7.1999.
חזרנו אתמול מה"רגילה" הראשונה, רוב החבר'ה ואני ביניהם היינו באילת. אורון לא
בא, הוא נסע לבקר את סבתא שלו, כזה הוא היה - דואג קודם כל לאחרים.
אורון היה מאושר, נשארו רק עוד שבועיים לקורס צניחה, ספרנו ביחד את הימים.
דיברנו על זה כל הדרך ל"צומת הנמיה" - אורון כבר לא יכל לחכות יותר לרגע שבו
הוא יקפוץ מהמטוס ויהפך לצנחן אמיתי.
הגענו ל"צומת הנמיה". מאוד נהנינו מההדגמה של המ"כים, שהדגימו לנו תרגיל חוליה
"רטוב". עכשיו היה תורנו, אבל עדיין לא ב"רטוב" רק "יבש". חוליה ראשונה סיימה
והחוליה השניה התחילה את התרגול כשכולם הולכים אחריה. אורון הלך 5 מטר אחרי
קובי, שהיה חלק מהחוליה המתרגלת, ופתאום היה פיצוץ. זה היה שטח אש, בכל כמה
דקות שמענו פיצוץ, אז בהתחלה צחקנו וניסינו לנחש של מה הפיצוץ הפעם - זאת
מרגמה, אולי אר.פי.ג'י ניסינו לנחש, עוד לא קלטנו, עוד לא הבנו שהפעם זה לא
פיצוץ רחוק, שהפעם הפיצוץ היה קרוב, יותר מידי קרוב, הוא היה בתוכנו.
פינסו התחיל לרוץ ולצעוק "חובש, חובש". הוא רץ עד שהוא נפל, הוא היה פצוע קשה.
פליישמן שכב מכוסה דם, פצוע אנוש עם חור בריאה, ודפני לידו פצוע בינוני. אורון
עמד, הוא אפילו הלך מטר או שניים, מחזיק את הצוואר, מנסה להגיד משהו, אבל הוא
לא הצליח. הדם לא הפסיק לצאת לו מהצוואר. הוא נפל, עידן החובש ואדי קפצו עליו
והתחילו בהחיאה. הם הצליחו להחזיר לאורון את הדופק. המסוקים של 669 הגיעו מהר
מאוד - הם היו בתרגיל באיזור. הרופאים של 669 החמיאו לנו על הדמוי דם שנראה כל
כך אמיתי, הם לא הבינו שהתרגיל נגמר ועכשיו זה לא משחק יותר. תוך כמה שניות הם
התחילו להבין שהדם באמת אמיתי ושצריך להתחיל לטפל בפצועים באמת ולא לעשות
כאילו. את פליישמן הם הצילו, את פינסו ואליק הצילו, ואת אורון אף אחד לא הצליח
להציל. שעתיים אחרי שהמסוקים כבר המריאו ואנחנו היינו בבסיס עדיין המומים,
מסרבים לעכל, הגיע גדי המ"מ ואסף אותנו. הוא לא ביקש שנעמוד בשלשות, הוא רצה
שנעמוד קרוב קרוב במעגל ונתחבק כולם. הוא לא היה צריך לאמר כלום, העיניים שלו
אמרו הכל. אורון כבר לא יצנח, הוא לא יעמוד איתנו בעוד חודש בערך במרה כשנקבל
את הכנפיים, הוא גם לא יחזור יותר הבייתה להורים ולנעמה שכ"כ אהב, הוא גם לא
יהיה בן עשרים, אורון ישאר צעיר לנצח.    

מה שלא כתבתי בסיפור המקרה הוא שמה שגרם לפיצוץ ותוצאות הנוראיות היה נפל בן
כמה שנים של זנב ררנ"ט שלא התפוצץ לגמרי כמה חודשים אח"כ שכבר פיקדתי על
חיילים נפצע קל ברגל חייל שלי מכדור אמ-16 ישן והסיפורים על פציעות ומקרי מוות
כתוצאה מתחמושנת ישנה או חדשה שנגעו בה יכולים למלא אתר שלם באינטרנט מה שאני
רוצה שתלמדו מהטרגדיה הזאת שאסור בשום פנים ואופן לשחק עם תחמושת מכל סוג פשוט
תתרחקו!
-עד המקרה כזה גם אני הייתי מאלה שלהם זה לא יקרה אבל זה קרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם זה היה כאן,
מזמן הייתי שם.


המחכה


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/2/03 17:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה אסרף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה