שקט...
כולם ישנים.
השעה: 00:30.
התאריך: 25.8.2042.
המקום: חדר מספר 183 בבית המלון "קולומבוס" שברחוב "פורטיס".

פססססססססססססססס... פסססססס קח'יצ'חחחח
דניאל, נער בן 14, התעורר בבהלה משנתו בעקבות רעשים ששמע. הוא
הביט ימינה ושמאלה, וכשראה שאין כלום חזר לישון. כעבור חצי שעה
שמע שוב "פססססססססססססססס... פסססססס קח'יצ'חחחח", הוא הבין
שמשהו לא בסדר. הוא קם, הדליק את האור, והספיק לראות את הצללית
שמתרחקת מבעד לחלון חדרו שבקומת הקרקע. דניאל רץ להעיר את
הוריו, וכשפתח את הדלת המובילה ליחידת ההורים הוא ראה כתם אדום
על הריצפה, הוא פתח את הדלת לרווחה, הביט פנימה וראה את אימו
כרותת ראש תלויה על המנורה, ואת אביו מהודק לקיר בעזרת מסמרים.
דניאל התמוטט על הפנים הקיא את נשמתו והתעלף.

כשהתעורר הביט סביבו וניסה לקלוט מה היה שם, חשב מעט וברח
החוצה. הוא רץ ורץ ורץ. לפתע, נעצר שלף את האנטנה מאגודלו,
וחייג במקשי כף היד המושתלים שלו למשטרה.

כעבור 3 דקות נחת רכב המשטרה, ושלושה רובטי שיטור יצאו מהניידת
ונכנסו לחדר 183. כעבור דקה יצאו החוצה עם גופות האנשים שכוסו
בשק. דניאל, שבאותו הזמן ישב ברכב המשטרה וסיפר את גירסתו,
נקרא לזהות את הגופות. דניאל התקרב לשק בבכי, השוטר האחראי פתח
את השק, דניאל הבטי לתוכו הסתכל על גופת אימו, וצרח. שני
שוטרים התקרבו בריצה ואחזו בדניאל ההמום. הם הביטו בשק, וראו
את מה שהפחיד את דניאל. הגופה המרוטשת של אימו היתה שלמה, כל
סימן לכריתת הראש לא נראה, לא היה אפילו כתם של דם. בעצם הגופה
נראתה מלאת חיים.

"אתם משוגעים! חולי נפש! אני לא מאמין!!!!!!!!!!" צרח דניאל על
אביו ואמו "בשביל מה הייתם צריכים לעשות את זה?????"
"דניאל, אני שמח לבשר לך שעמדת במבחן, ואתה כשיר להשלח איתנו
למשימה הקשה ביותר שלנו" אמר אביו של דניאל בנחת "אתה כמובן
יודע שאנחנו סוכנים בכירים של סוכנות הביון "קולומבוס 3000"
הפעם אנחנו אמורים להשלח למשימה הקשה ביותר שאי פעם נדרשנו
אליה. מכיוון שזו משימה במקום מרוחק, היינו צריכים לקחת אותך,
וכדי לבדוק אם זה אפשרי, העמדנו אותך מול אחד המראות הקשים
ביותר שאתה עלול לפגוש בזמן השהייה במקום המסוכן שאליו נלך.
אין לנו ספק שעמדת במבחן בהצלחה והוכחת בגרות ואומץ ראוי
לשמו"
"רגע רגע!" קטע אותו דניאל "איפה המקום הזה בכלל???"
"אנחנו נגלה לך אם תשמור בסוד" אמרה לו אימו "זה המקום המסוכן
בתבל, הוא נקרא בידי תושביו "כדור הארץ"