יושב ומדבר אל עצמי
אני היחידי שמבין כמה אני מזויף
שומר על פנים שמחות
אני היחידי שיודע כמה אני מת בתוכי
אני בוכה בלי הפסקה
כולם יורדים עליי
אני ממשיך לפגוע אין מי שאוהב
אני רוצה ללכת מכאן לצאת מהמציאות
אני רוצה לחזור לבטן להתחיל מחדש
לא אני לא, אני רוצה להפסיק הכל עכשיו ומיד
לא להמשיך את מסע העינויים הזה
הידיים רועדות רק אני יודע למה
העיניים שמחות אבל הידיים רועדות
כפות הידיים שלי את הכל אומרות
רק אני יודע מה קורה איתי
איש לא יבין איש לא מנסה
את האדם העלוב הזה שהוא אני
הכאב זו הרגשה חדה וקבועה כבר
החמלה הפכה לשינאה עזה לכל דבר
מעכשיו הסבל לא יהיה מיוחד
כי הסבל נימצא כל הזמן
אולי ,כמעט, כולם ככה לפעמים מרגישים
אני מרגיש ככה כל הזמן
אולי ,כולם, ככה מרגישים
אבל אני כבר כמעט לקחתי לעצמי את החיים
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.