[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאשה סתם
/
חייב ללכת

"את בחורה מיוחדת. את חייה בעולם ורוד משלך, באוטופיה. קשה
להתקרב אלייך, את שומרת הכל בבטן, בעולם שלך".
"אממ... אתה צבוע, חתיכת מזוייף, אתה סתם מזיין ת'שכל. יפה
מבחוץ ומסריח שם מבפנים".
אאוץ'. מזוייף? צבוע? אז המילים האלו...
ואיפושהו שם זה התחיל להגמר. ואולי זה נגמר הרבה לפניי. לאנשים
יש נטייה לעכל הרבה אחריי כשמדובר במשהו שלא רוצים לעכל. הגוף
פשוט מתנגד.
ככה הם ישבו בחדר הזה, מלא אנשים. הם לא שמו לב לזה, הם היו רק
שניהם. האמנם?
כאב לה להגיד את המילים האלו. הוא היה הנסיך שלה, הנסיך
הדמיוני. היא לא אהבה אותו. ואולי... אולי היא כן אהבה אותו
אבל לא כמו שאני אוהבת אותו. הוא היה מאלו שמשאירים חותם לכל
החיים. מדהים? אולי. אבל לא כמו שהוא מדהים בשבילי.
היא ניסתה לשכוח, לברוח, לרוץ במלוא הכוח. היא חלשה, נופלת,
הוא עוזב.
עברו שנתיים. אני ברחתי. ואני מאוהבת, מאבדת, מפחדת. היא
מבולבלת. לפעמים נזכרת, מחבקת אותו. הוא לא שלה. והיא לא שלו.
הוא כמה דובי בלוי, היא פשוט לא מסוגלת להפתר ממנו. הדובון חלק
ממנה.
מידי לילה היא ישנה איתו, חיבקה, חלמה, חולמת והוא לא באמת.
לפעמים היא צללה עמוק, עמוק, נעלמה שם בשקט הזה שאין לו תחליף,
מתחת להכל, הכל מעומעם, לא ברור ואולי בעצם הכי ברור שיש.
האבן צברה משקל נוסף.
איפה שהוא שם היא איבדה את הפרופורציות, נמאס לה.
חשבה שתלשה את הדף ממזמן. שמה אותו במגירה עמוקה עמוקה, רוצה
לברוח מאז.
כבר מזמן היא לא חפרה שם, מזמן לא פתחה את המגירה.
נעלה את הלב במנעול פלדה, את החדר שלו. התקצרה הנשימה.
ניסתה להגיע לשפיות הזאת שכולם מדברים עליה. אני לא שפויה. כל
מי שתשאל יגיד לך. אני משוגעת.
אף אחד לא נישק אותה כמוהו. אף אחד לא כבש. חורים חורים שלא
נתפרים.
היום אני פה ואתה חייב ללכת... חייב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בוקר טוב רחל.
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.

מעניין, זה
בדיוק המזל
האסטרולוגי שלי.













מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן"


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/03 20:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאשה סתם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה