י. בן טוב / בכי |
צריך להיזהר מעיניים חודרות
פיסות מגן מתפוררות לי בכיס
מספרי טלפון, לאהבה.
רצפט דהוי משנה שעברה,
לכדור הרגעה.
לפעמים, בשאון המבטים,
כושל בכוחותיי האחרונים אל הבארמן הקרוב,
צריך לרסן את המילים, להפוך אותן לגמגום הזוי
לקנח אותן על נייר הניגוב, עד שתישאר
פיסת מגן קטנה
שיר.
ורק אחר כך
כשהמילים כלואות בהגדרות
תיל דוקרניות,
צריך לשחרר אותן
עד שיישאר רק צליל
בכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|