נסיכה מחכה בארמון לנסיך שלא יגיע.
מסתכלת בשעון.
הפיות מלגלגות מעל ראשה,
הגמדים מושכים בגרביון.
השמש כבר שוקעת לכיוון מערב
אלוהים, כמה שרע לה עכשיו.
לא יודעת, לא מבינה
מעדיפה שלא.
רוצה לעוף מכאן
לברוח למקום בו אף אחד לא מכיר אותה
למקום בלי נסיכים
ובלי פיות או גמדים.
נמאס לה לחיות באגדות,
אשליות,
חלומות בשקל בשוק השחור.
רוצה לפרוץ את הארמון, לרוץ, לצרוח מכאב
לגמוע מרחקים עד שתתעייף
ליפול, לכאוב, למות
כאילו מעולם לא הייתה,
נסיכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.