יואב חזר משבועיים ראשונים של טירונות, טירונות כללית. הוא ידע
עוד מהתיכון שאין לו פרופיל לקרבי למרות שהיה לו לוק של מורעל.
יואב בחור גובה ומוצק עם מבט חושב בעיינים, שהיו בדרך כלל
אטומות במשקפי שמש בהן ניראה מינימום מ"פ.
השעה היתה אחת בצהרים, עם הציוד שסחב על גבו  הסתובב בין
הדוכנים והחנויות.
יואב ניכנס לחנות של דיזל והביט בגי'נסים הכחולים שהיו במבצע,
בבחורה שקיפלה אפודות בצד השני של החנות, בידיה העדינות, הביט
איך סידרה כל כך יפה את כל החולצות ,כמו חיילים ורצה רק לרגע
אחד להיות חולצה ושהיא תקפל אותו יפה יפה ותניח אותו בעדינות
מעל שאר החולצות.
"אפשר לעזור לך" שמע קול עדין עם אקסנט רוסי, "אתה מחפש
ג'ינס?"  יואב הביט בבחורה, בחולצת ה-וי שלה ובתג פלסטיק שעליו
נכתב בטוש לורד  "יוליה". קצת נבוך אמר  "זה בסדר, אני מסתדר"
הלך צעד אחורה וכמעט שמעד " סליחה, אני קצת עייף", יוליה הביטה
בהבנה, חייכה והמשיכה לקפל בגדים באותה עדינות וחן.
אחרי דקה תפס יוזמה "אולי תראי לי ג'ינס שיכול להתאים לי?"
יוליה ניגשה למדף של הג'ינסים ושלפה גינס שדווקא לא היה כל כך
לטעמו של יואב אבל הוא בכל זאת כדי לא להעליב ניגש למדוד.
"אתה מסתדר?" שאלה יוליה, "כן, בטח בטח" ענה וחשב לעצמו איזה
מטומטם הוא ומה היה קורה אם היה מבקש עזרה.