שעת ערב מוקדמת, עיני לובשות שקים, ידי חובשות פצעים, רגלי
עייפו מלכת.
אני הולכת בכבדות מהירה אל הקופסה שבקצה העליה
המיטה המוצעת מחכה לי שם עם הכרית הנודפת את ריחי, והחדר עטוף
בי.
אני מורידה שכבות חורפיות מעליי, וגופי ערום כחווה. אני זוחלת
בכבדות מהירה למיטה הקרירה, מכרבלת את גופי בתוך תוכי, את עיני
עוצמת לרווחה, ונותנת לראשי מנוחה ממחשבות על תום.
הנה הם באים אט אט לכיווני, חודרים לתוך ראשי בשעת שינה עמוקה,
מנסים לשפוך טיפת אושר מועטה, החלומות שלי, התקווה היחידה שלי
לשנות קצת את האווירה.
נכתב בשעת לילה מאוחרת....
לא לתת לשיר/ חיבור /"יצירה ספרות" שום ערך חשוב.... |
