יובל אלף / פואטיקה |
בשדה פרגים
רצה עירומה בשדות בלילה
הייתה מטפסת על
סריגי שיחים ביום
ישנה ככנימה בעלים
מפוחלצים של כרוב
אני ריססתי אותה
בדי.די.טי שלי
עטפתי אותה בשזירה
כחולת גלים נשאתי
אותה ממנה.
מזכרת.
ניסיתי לכמוש לה
את הכנפיים
אבל רק צבע ירד לה, לפואטיקה
בלילה אדום אחד
היא הפכה לאבקה ושאפתי
אותה מלוא ריאותיי השחורות
ראיתי אותה זכרון
נמוג.
עליתי לאן שיכולתי
להיות פואטיקה
ודקרתי בקלשון חודיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|