[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני גליה
/
געגועים

אחרי כל כך הרבה מחשבות, מכתבים ובכי נדמה שלכל אלה כבר אין
משמעות אבל למרות זאת אני מצליחה לגלות שוב ושוב צדדים חדשים
לגעגועים שלי. שוב ושוב הרגשה מלוחה חנוקה עולה בגרון שלי.
אני מתגעגעת.
ואם פעם לא הייתי בטוחה אל מה, עכשיו אני חושבת שאני יודעת.
דיברנו באותה שפה, הבנו אחת את השניה, לא היינו צריכות לפעמים
להשלים משפט או רעיון, כי הבנו.
וכם עכשיו, כשיש לי את כל אותם אנשים שמיבנים אותי, זו אף פעם
לא אותה הבנה, אף פעם אני לא בטוחה בכל מאת האחזוים שמבינים
באמת, אף פעם אין את אותה תחושת הזדהות מלאה שהכרתי איתך, בשני
הכיוונים.
כבר שכחתי מעניין הלהקות, להקות הציפורים השונות וזה שידענו
שאנחנו שייכות לאותה הלהקה. כל זה הלך לאיבוד, חשבתי שזה פשוט
עניין של אנשים מיוחדים, רגישים, מבינים, וכאלה יש לי. אולי זה
מעבר?
אולי אנחנו פשוט מן להקה של מלאכים?
אני כבר לא בטוחה בכלום, הזכרונות מהווים לי כרית רכה בשביל
לנוח עליה, לבכות עליה ולהכות בה למקרה הצורך.
ומה עוד אפשר להגיד? "נאמר כבר הכל..." כל כך הרבה מילים
שפכתי, ודמעות, וכבר נמאס.
מחכה ליום בו אני אמצא בנאדם שידבר איתי באותה שפה (כמוך)
שיבין אותי ואני אבין אותו בצורה הכי טבעית בעולם (כמו איתך)
שאני אוהב אהבה של מלאכים (כמו איתך)
שאני ארגיש בטוחה...... כמו איתך.
את היית המלאך הכי אמיתי שלי,
וזה לא כי שמרת עליי, מלאכים לא אמורים לשמור על אנשים,
למלאכים אין חובות, הם לא אמורים לעשות כלום. זו פשוט אהבה
אחרת, הרגשה אחרת, הרגשה של הבנה הכי עמוקה, הרגשה של קרבה
מהמקום הכי הכי.
זה משהו שאני אף פעם לא מצליחה להסביר.
רק בפנים, באותו מקום הכי הכי נמצאת ההבנה של זה.
אני אוהבת אותך.
זה כבר לא מספיק משמעותי, המילים היפות הפשוטות האלה.
מפחדת להכביד ולחנוק, רק רוצה שתדעי, רק רוצה לדעת אם את זוכרת
כמה אני באמת אוהבת.
רק רוצה לחבק באמת, ולהרגע.





18.5.2003
(כמה דקות והרבה געגועים)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאחרונה חוזרות
ונשנות הטענות
כאילו אנו, אנשי
הסלוגנים,
צוחקים על
האירועים
הנוראיים שאירעו
ליהודים במהלך
מלחמת העולם
השניה, הידועים
גם כ"השואה".

אנו מכחישים מכל
וכל את ההאשמות:
אף פעם לא היה
דבר כזה, שואה!




הסלוגניה,
מחלקת דברור
ויחצון


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/03 8:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני גליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה