סוף נדודים..סוף ללכת..
שקט נפשי..כי גם אני בן אדם..
לחשוב על מים שקטים..חולות ועל נגב..
זה למצות ת'חיים..אם פחד נעלם..

שואלים שאלות..שאין תשובות עליהן..
כמו " הייתם מתים..בשביל אהבה??"
והם מדברים על כך..בשקר..
כמו שבשיא החיים.מדבר שם הסם..

זה באמת לא מתאים..
כל כך לא ניקשר..
זה מה שיש לי להגיד..
זה מה שרק לי נישאר..
הם שוב ושוב שותקים..כמו מים מתוקים..
שכל הלילה הם נושקים לחוף..


סוף נדודים..סוף ללכת..
שקט ריגשי..ואין כבר דרך לחזור..
לראות את הילד..צועק אל הגשם..
שנופל עלי מתוך..ענן שחור..
ושואלים שאלות..שאין שוב תשובה..
" אז מה זה אומר..למות מאהבה?!"
מדברים איתי..כולם..בשקר..
הסם..












אולי השיר..לא נראה כל כך טוב...אבל תסכימו
איתי...שכשמלחינים..זה לא משנה המילים..זה המנגינה עושה את
השיר לטוב...

הולחן עם ידיד....:)