אני יושב בלילה.
יושב מתבונן וחושב.
אני מתבונן בך, מסתכל לך בעיניים ורואה את אותם הדברים. אני
רואה את העצבות, את התסכול, את תחושות ההחמצה הבלתי פוסקות, את
המערבולות בראש ובבטן, המערבולות הלא מובנות האלה, מה יהיה?
מתי יהיה? עם מי יהיה? למה לא עכשיו? אני רואה גם את ההחלטיות
שאומרת "אני רוצה עכשיו!"
בגדול, הרצונות הם בשמיים, אבל בת'כלס, בשטח (כמו שעד לא מזמן
נהגת לומר), הם מאוד קלים להשגה.
היה מעבר חד, ביום אחד, מלהיות מלך העולם, נהפכת לסתם עוד מספר
בסטטיסטיקה של החיים.
פעם היתה לך אחריות, החלטיות, ידעת בדיוק מה יקרה איתך ומתי
כל העסק הזה יגמר אבל משום מה לא הכנת את עצמך כמו שצריך,
זרמת, אמרת "יש עוד מאות כמוני, במה אני כבר שונה?". אבל אתה
כן שונה, אתה לא כמוהם, אתה יותר טוב מהם, אתה נמצא בחברה מאוד
אסקלוסיבית, חברה איכותית עם ראש על הכתפיים ופוטנציאל אדיר,
אבל משום מה, משהו התפספס, לא קראת נכון את הקלפים.
"אל תדאג חביבי" אמרו חכמינו, "עוד לא מאוחר". אל תשכח שלא עבר
כל כך הרבה זמן מאז התקופה האחרונה. להיפך, מעכשיו אתה נכנס
לתקופה היפה בחייך, זאת שתמיד תזכור לטובה, כל מה שאתה צריך
לעשות כדי להפוך אותה לכזאת היא לשנס מתניים ולהגיד "גם אני
יכול! כבר עשיתי דברים יותר פסיכים בחיים שלי, קטן עלי!" הרי
הכל פה (ועכשיו, אתה ואני מצביעים ביחד על הראש).
יום אחד גם אתה תראה עולם, עולם יפה, לא יפה כמו העולם הקטן
שלך ושל קומץ מחבריך אבל עדיין יפה. גם אתה תשאף אוויר הרים,
תראה נופים, צבעים וחיות אחרות, אל תדאג.
ותהיה לך את האישה שלך. האישה שלך. ההיא מהחלומות, כן כן, אותה
אחת. ההיא שתמיד אמרת שתביא לך נחת ואושר ו... איך ניסחת את זה
אז?... תמלא לך חללים בגוף שלא ידעת שקיימים בכלל? אנחנו
מדברים על אותה אחת.
ואולי אפילו תרחיב אופקים קצת, אל תדאג, אין ממה לפחד, להרחיב
אופקים זה כיף. אולי אפילו יצא משהו מזה...
אתה רוצה עוד תמריץ? כשאני מסתכל בראי אני רואה וחושב את אותם
הדברים. לא מספיק לך? אז תדע שגם ההוא וזה שלידו חושבים אותו
הדבר.
בנתיים, תתרווח לך בניחותא על הספה, תשאף אוויר... ותוציא...
בדיוק. קח את הזמן, אל תהיה לחוץ, הלילה עוד צעיר כמוך, אל
תמהר ותעריך את הסובב אותך. תעשה מה שאני עושה, תתבונן ותעריך,
כל יום,כל היום. כי בעתיד, הלא כל כך רחוק דרך אגב, אתה תתגעגע
לספה הזאת ולזמנים האלה ולכל השיגרה הזאת שאופפת אותך.
תשב על הספה, תשאף, תנשוף, תחייך... ותעריך. |
