בסימטא עתיקה שאבן כורכר רחוצה שם מרצפת
"תהיה לי פשוט" את אמרת, ורחובות של אבן קדומה עמדו מסביבנו
בוהים
" תהיה לי אתה, רק אתה..."לאוזני, בלשונך, לוחכת אלי לחישה
ארוכה ויוקדת
ובקיר שממול זעה אבן, חייכה וחרצה לי לשון מקורננת " תהיה לה
פשוט......"
ואז התגלגל, מלגלג, כדור אש מתוכה, מקפץ לאורך סימטא וצרב את
רגלי. לא הבנתי.
"תהיה לי רגוע, תהיה לא טרוד" (שם שחף צווח צוויחה אחרונה) את
אמרת, מילים עטויות בשימלה בהירה אדמונית ואוהבת הקיפו אותי,
כמו עטרת.
...בן-מלך צועד בסימטא.
בחלון שלמעלה(ממעל)אישה מגחכת, עטויה בשימלה פרחונית, שוטפת
ריצפה, חזה הכבד מתנודד, היא סוחטת סמרטוט "אתם הגברים...
ורגוע...?" צחוק מר, מתנגן ,מתגרה וטיפות עכורות נשפכו
לסימטא.
צעדנו... למעלה... גוררים את רגלינו, מדרגות שראו עולי רגל
רבים
" ואת תהי לי...?"שאלה לי נמלטת, ופני אדומות וכחכוח סיגריה,
עשנה הסמיך לי מחבוא

שאלות עוד עלו, נבלעו לי
וצווחות ציפורים מזמרות על ראשנו