רונה חיים / דממה |
גם אני שקטה.
דוממה במקומי, מנותקת.
הרגע כבר חלף, כבר אינו
ואני שקטה וחושבת.
נאכלת בתוך גופי
על ששותקת,
אך מילה תצא מפי
מילה נחשקת.
לוחכת את רגעי השתיקה
ומחכה למילה שלך יפה.
נוגעת באסור, בתפוח
מלטפת הנחש הארסי
אך הלשון החליטה לנוח
והשקט כולו עוטף אותי.
הדממה הפכה רועשת בין רגע
הידיים לעוד מבקשות
והגוף כולו רוצה לצרוח
ושוב ממשיכה כאן לחכות
בשקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|