רונית אוהבת לזיין אותי. היא הבחורה היחידה שמזיינת אותי ולא
אני אותה מהסיבה הפשוטה שאני אוהב אותה אבל היא לא אוהבת אותי.
הפעמים היחידות שאני רואה רגש כלשהו מצד רונית, הן כשהיא מחפשת
מישהו שישביע את התאבון המיני הגדול שלה, ואז היא מתחנפת אליי
ולוחצת על הכפתורים הרגישים בנשמה שלי, כדי לרמות אותי ולהאמין
באהבה, כשכל מה שהיא רוצה הוא שאני אלחץ על הכפתורים הרגישים
בגוף שלה. היא מזיינת אותי ואז זורקת אותי לאנחות לאסוף את
חתיכות הלב השבורות, ואני - אני לא לומד את הלקח שלי ונותן לה
לזיין אותי כל פעם מחדש, גופנית ונפשית.
אחרי הפעם הרביעית שרונית עשתה לי את זה, לא יכלתי לשאת יותר
את נוכחותה וטסתי לנקות את הראש בהודו. בין מדיטציה למדיטציה
חיפשתי מישהי שתעזור לי להיפטר מ"בעיית רונית", עד שיום אחד
פגשתי את סדייא וחיי השתנו מקצה אל הקצה. אישה נהדרת - גם היא
ידעה איך ללחוץ על הכפתורים הנפשיים והגופניים שלי, אבל הפעם
הכל היה מאהבה - אהבה מושלמת (וכמובן סקס מדהים).

לאחר כשנה חזרתי לארץ, ומי מתקשרת אם לא רונית. היא קופצת אלי
לדירה לשבת איתי על כוס קפה, ואני, שהייתי צריך מישהו לדבר
איתו, שמחתי על ההזדמנות להכיר את רונית "החדשה" - זו שהשתנתה
בזמן שהייתי רחוק. כמה שטעיתי. שוב.
עוד מהרגע הראשון שהיא נכנסה לדירה שלי, הרגשתי כמו עכבר
במלכודת שכבר אין לו דרך חזרה. ניסיתי לספר לה על סדייא, וזה
רק הדליק אותה יותר. אפילו כשסיפרתי לה בעצב שסדייא נפטרה לפני
כחודש כתוצאה מדלקת פשוטה, הידיים שלה נחו על רגליי ושפתיה
מתעקמות לחיוך סימפטי שמנסה לומר "משתתפת בצערך" אך בעצם צועק
"אני רוצה לזיין אותך".
הבטתי בעצב ברונית והבנתי שאת הקרב וגם את המלחמה הפסדתי -
מעולם לא ראתה את עצמה כידידה שלי או כאדם טוב לב שמקשיב לצרות
של אחרים, אלא כמישהי שכל רצונה בחיים זה לזיין אותי, גופנית
ונפשית. היא לחצה על הכפתורים כמו שרק היא יודעת ללחוץ, ניצלה
את הפגיעות הרגשית שלי, וזיינה אותי שוב.
רונית הקפידה לזיין אותי מדי כמה ימים, ואני שהייתי חסר כל כוח
נפשי להתנגד לה, נכנעתי כל פעם מחדש. שקעתי במרה שחורה ולו
מישהו היה אומר לי שהיום אני אחייך, הייתי מתעלם ממנו בכאב.

בכל זאת, היום אני מחייך. לפני כמה דקות רונית התקשרה לומר
שהיא קופצת אלי לחצי שעה - אני יודע מה היא רוצה, אבל לא איכפת
לי...  אני מחזיק בידי מכתב מהרופא של סדייא שמסביר לי במילים
פשוטות שלא היה מה לעשות כדי להציל אותה, וגם אם היה אפשר
להציל, אז חיידק פשוט אחר היה הורג אותה - הרי זו הסיבה למה
HIV נחשב למחלה קטלנית למרות שלא מתים מהנגיף הזה ישירות...
אני מניח את המכתב ומחייך חיוך מריר לעצמי - מסתבר שסדייא
זיינה אותי, קשה וסופית, אבל רונית - בקשר לרונית, אולי בכל
זאת, בסופו של דבר, אני זיינתי אותה ולא היא אותי...