יש את אלה שקוראים לעצמם דתיים,
אלה שמוצאים נחמה בכתובים,
קוראים את מה שכתבו אנשים אחרים,
אטומים למציאות בה הם חיים,
מדקלמים, שרים, בטוחים העיוורים,
שהם צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.

יש את אלה שאנחנו קוראים להם מנהיגים,
על קינם הם עומדים, הם ימותו אחרונים,
הם יודעים ראשונים, כי הם אלה שקובעים,
מעלינו הם נוסקים, על כנפי העדרים,
כובשים, נלחמים, בטוחים העיוורים,
שהם צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.

יש את אלה עליהם אנחנו בבוז מצביעים,
אין להם כלום, אז למה הם נותנים?
חולקים את הנשמה של מסכנים אחרים,
אנשים קדושים, קדושים מעונים,
צוללים למעמקים וחוזרים עם עוד שקלים,
צועקים בשביל האילמים, בטוחים העיוורים,
שהם צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.

יש את אלה שבטלפון שלהם אנחנו מדברים,
ממלמלים את המילים שהם אומרים,
בטלויזיה שלהם אנחנו צופים,
אוהבים את התוכניות שהם רוצים,
במכונית שלהם אנחנו נוסעים,
4 גלגלים שעולים מאה אלף שקלים,
"מה פתאום! אנחנו עצמאיים! עלינו אף פעם לא משפיעים!"
הם עומדים מעלינו וצוחקים,
"הי תיראו את האנשים הקטנים", בטוחים העיוורים,
שהם צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.

יש את אלה שאנחנו קוראים להם גאונים,
תמיד נמצאים צעד אחד לפני האחרים,
תפקידם להפריד בין אלוהים לחיים,
הם מרימים את ראשם מעלה ורואים במסכים, מחייכים,
איך משוואה אחת מוחקת מליוני אנשים, בטוחים העיוורים,
שהם צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.

האדם שהכי קרוב לאלוהים הוא תינוק, תינוק בן מספר ימים,
אדם שחי על פי יצרו, אבל לא נותן ליצרו לחיות במקומו,
אז אדוני, כן אתה, קח צעד אחד קדימה לעבר המראה שמלפנים,
זה צעד אחד יותר קרוב לאלוהים.