New Stage - Go To Main Page


וסרבתי לקלוט:
שהיו ו
אינם,
שלמים ו
מרוסקים
והכל - באחת,
והכל -
אחרי יופי כל כך כל כך גדול,
ומרהיב,
של שמיים מכוכבים,
ושל שקט שמיימי,
ושל אי-זמן,

ודימיתי לעצמי את תחושת האונות הנפלאה,
שם,
בריחוף הכל כך רחוק, ו-

איך,
איך באחת נקרעו הזרועות,
וגלגלי עיניים תכולים וחומים התדרדרו והותכו לתוך החום הנורא
ובעיקר
אינה מרפה, השאלה:
האם נהמה במוחם הידיעה הנוראה,
באותו השבריר, שבריררררררהששששניה,
כי זהו הרגע הכמוס מכל,
בו מומרת צורתם באחרת?





מוקדש לזיכרם של האמיצים והאמיצות: אילן רמון, קלפאנה
צ'וואלה, ריק האסבנד, ויליאם סי. מקול, מייקל פי. אנדרסון,
לורל בלייר סלטון קלארק ודייויד מ. בראון


02.03.02



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/2/03 8:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אישה להבה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה