[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חיים ס.ט
/
אתה האיש

כל יום שישי אנחנו יוצאים למועדון אחר פעם בדרום פעם בצפון פעם
במרכז, הפעם החלטנו לצאת למרכז, יצאנו למועדון בשפיים ,קבעתי
עם חבר שלי ג'ונס שיבוא לקחת אותי ברבע לשתים עשרה ואחרי זה
הלכנו לקחת עוד שלושה חברים אחרים ומשם נסענו ישר למועדון.
אחרי איזה נסיעה של חצי שעה בערך, חתול שדרסנו ושלוש הונדות
סיוויק שחתכו אותנו(כרגיל) הגענו למועדון חנינו את היפנית
הירוקה של חבר שלי עברה  בדיוק טיפול מאה אלף אז הייתה יותר
כמו דרקון ירוק, החלטנו כמובן להשאיר את המעילים כי זה הייתה
רק הליכה של 2 דקות ולא רצינו להיתקע עם המעילים במועדון (גם
כן חכמים). בקיצור התחלנו ללכת לכיוון המועדון הליכה של 2 דקות
שנראתה כמו 40 שנה במדבר, התחלתי לרעוד כבר בגלל הקור, ג'ונס
איבד את התחושה  ביד אבל בסוף הגענו לשם איכשהו, הסלקטור היה
נחמד ובהתחשב במצבנו הכניס אותנו ישר, צעדנו לכיוון עמדת
התשלום שילמנו קיבלנו חתימה וחדרנו לבפנים איך שנכנסתי עבר לי
בגוף מעין מכת חום כזאתי שהפשירה אותי לגמרי, רק בשביל זה היה
שווה לבוא למועדון הלילה.
אחרי ההתאוששות הזאת התחלתי לשמוע את המוסיקה ברקע דבר שחימם
אותי עוד יותר, אבל עדיין לא הייתי מוכן לרקוד  אז עשיתי סיבוב
לשטוף את העיניים ולבדוק את הסחורה, כמובן הכל בפוזה של ג'יימס
דין עם סיגריה ביד ומבט בעיניים של דולפין על ויאגרה, פסעתי
לכיוון הבר דפקתי שוט וודקה ולאט לאט טיפסתי במדרגות לכיוון
הקומה השנייה לעמדת תצפית טובה יותר ,התבוננתי במתרחש למטה
רואה את כל האנשים רוקדים ונהנים ואיך הכל מתערבב בעשן של
הדי-ג'יי כמו מרקחת של מכשפה מימי הביניים, אז הבנתי  שהגעתי
למקום הנכון. אחרי איזה כמה דקות היה שיר טוב משהו של ג'ה רול
אז החלטנו לרדת למטה ולהתחיל  לרקוד פגשתי כמה אנשים מהתיכון
שצצים פה ושם  במשך החיים, עדכנו אחד את השני והמשכנו הלאה.
אחרי איזה חצי שעה הדי-ג'יי הכריז שהרחבה של האלטרנטיבי נפתחה
המשכנו לרקוד עוד כמה דקות ברחבה המרכזית ושעטנו לכיוון
האלטרנטיבי, רקדתי  לצלילי בי ג'יז, סינדי לאופר, ומייקל גקסון
במשך שעה ואז החלטתי לקפוץ לרחבה המרכזית לבדוק את המצב שם,
עברתי במעבר שמפריד בין שתי האולמות(יותר נכון העולמות),
נעמדתי ליד הקיר נשען קלות  בדיוק מעל חמש מדרגות שמובילות
לרחבת הריקודים, מתבונן על המועדון פחות על האנשים, פתאום אני
קולט משהו על המדרגות שמתחתי מין פיסת נייר כזאתי שנתלשה
ממחברת ,פשוט זה נראה לי מוזר לראות חתיכת נייר ממחברת באמצע
מועדון אז החלטתי להרים אותה להפתעתי היה כתוב שמה משהו " אם
אתה האיש אז בוא לרחבה של האלטרנטיבי טפס במדרגות לקומה השנייה
אני יחכה לך בפינה  בשעה שלוש בדיוק שלך המלאכית השומרת",
הייתי בהלם לשנייה אחרי שיצאתי מזה הסתכלתי בפלאפון לראות מה
השעה וראיתי שהשעה עשרה לשלוש כבר, עכשיו לא ידעתי מה לעשות,
התחלתי להיכנס לסרטים, מה אם זה לא בשבילי ונפל למישהו הפתק ,
מה אם היא רוצחת סדרתית והכי גרוע מה אם היא דומה לבנץ מרחוב
סומסום(כן אני שטחי) , מה לעשות????? האם ללכת? האם להישאר?,
לבסוף הגעתי למסקנה שאני חייב ללכת כי החיים בנויים על רגעים
כאלה, רגעים שמשנים אותך ברגע והופכים את החיים שלך למשהו
שעושים עליו סרטים אחר כך(אתם לא חושבים שאני לוקח את זה קשה
מדי).
בקיצור זזתי משם לכיוון הרחבה השנייה, כי היה כבר דקה לשלוש
והשעון דופק, עברתי במעבר הידוע לשמצה וטיפסתי במעלה המדרגות
לכיוון הקומה השנייה כאשר הפתק ביד ופשוט מסתכל למעלה לראות עם
היא שם, הגעתי לבסוף  לקומה השנייה לאחר עשרים מדרגות בערך
שעברו מהר מאוד כי ממש לא שמתי לב אליהם, מחפש אותה ורואה רק
שולחנות וכיסאות ריקים, לפתע אני מרגיש טפיחה על הכתף אני
מסתובב ורואה מולי נסיכה פשוט, אתם מכירים את הסרטים המצוירים
של שלגייה והנסיכה הנרדמת, אז היא פשוט הגרסה החיה שלהם כל כך
עדינה כל כך מושלמת, לא הכוסית הסטנדרטית יותר היפהפייה
הנדירה, בכל מקרה היא אומרת לי הקדמת אני אומר לה איחרת ואני
חושב שאיבדת משהו היא עונה לי לא איבדתי, מצאתי, אני הייתי
בהלם קל לרגע בקיצור שאלתי אותה מה פשר הפתק והיא השיבה כל
החיים חייתה בתחושה שמשהו חסר ,משהו שישלים לך את הפאזל של
חייך, תמיד ידעת שנולדת למשהו גדול משהו מעבר לציפיות של האדם
הממוצע, מעיין שליחות, אני חושב רגע ומהנהן עם הראש כי אין לי
ממש ברירה אני די מוקסם ממנה, פתאום היא פוקדת עליי אתה  האיש
נהיה בקשר ופשוט נעלמת מהמקום בסערה אני כאילו משותק לא עושה
כלום ואחרי איזה עשרים שניות הולך לחפש אחריה ברחבה של
האלטרנטיבי, אבל היא כבר לא שם אני ממש רץ  וחבר שלי אחר יוסי
קולט אותי ולא מבין מה קורה חוץ מזה הוא די דפק את הראש אז הוא
התחיל לרוץ אחרי, לאחר מכן  חיפשתי אותה בכל פינה במועדון ולא
מצאתי, לאחר איזה שעה התייאשתי והלכתי להסתגר באיזה פינה עד
סוף המסיבה, חברים שלי קראו לי ללכת ולא הבינו אפילו מה קרה לי
במשך הערב ולמה נעלמתי לי פתאום, יצאנו מהמועדון והיה קור
כלבים בחוץ רק שאני לא ממש הרגשתי כי חשבתי על הבחורה המסתורית
ואיך יכול להיות קר שחושבים על בחורה כזאת, ישבתי מקדימה וכל
הנסיעה שתקתי כמו דג ,פשוט היה לי מין הרגשה מוזרה כזאת ,שקשה
להסביר כאילו את עובר גשר שהולך ליפול כל רגע אתה במרכז הגשר
,נהר עם מלא תנינים פירנות וכרישים מתחתך(כן הם יכולים לחיות
ביחד) אבל אתה לא יכול לחזור אחורה כי אין לאן לחזור כבר,
כזאתי הרגשה, ג'ונס הוריד אותי בבית ,נכנסתי הביתה לקחתי בירה
מהמקרר, שטפתי את הג'ל מהשער והלכתי לישון.
למחרת קמתי בסביבות שתיים בצהרים ולא ידעתי אם מה שהיה אתמול
היה חלום או מציאות, התקשרתי ליוסי רק לברר אם יצאנו אתמול
בכלל לשפיים  הוא גם לא זכר משום מה, הוא רק זכר שיצאנו אמרתי
לו תחזור לישון עוד לא התעוררת והתקשרתי לג'ונס שאישר לי
שיצאנו לשפיים ושאל אם הכל בסדר עניתי לו כן סתם חלמתי איזה
משהו לא קשור, ואז התחלנו לדבר על הצבא, על מכוניות ושאר ירקות
ואחרי חצי שעה סיימנו לדבר, הלכתי לאכול משהו הסתכלתי על השעון
במטבח היה כבר עשרים לשלוש  הדלקתי את הרדיו והיה איזה שיר של
רדיו האד, קריפ אני חושב, לקחתי לי חתיכת פיצה מאתמול וחיממתי
אותה , בינתיים מסתבר שזה היה תוכנית של מעין דשיםהודעות שכל
אחד עולה ומשאיר איזה הודעה שהוא רוצה, מישהו השאיר איזה הודעה
נגד המסים שהממשלה מטילה אחרי זה אני שומע  את הקול של הנסיכה
שלי, באותו רגע הפלתי את הצלחת עם הפיצה והכל נשבר לחתיכות
והתערבב על הרצפה עם השטיח, ההודעה אמרה "אם אתה האיש, בוא
למקום שאתה רץ בו כל הזמן בשלוש בדיוק שלך המלאכית השומרת" אני
מסתכל על השעון במטבח, ועכשיו אני חושב לרגע איפה אני רץ כל
הזמן? התשובה ברורה פארק לאומי זה המקום!!!, הסתכלתי על השעון
וראיתי ששבע דקות לשלוש מספיק זמן להגיע לשם, השארתי את הפיצה
על הרצפה לקחתי את המפתחות וזזתי למכונה הגרמנית נסעתי בטירוף
עברתי ברמזור אדום שלוש פעמים כמעט עשיתי תאונה פעמים עם שני
הונדות סיוויק(מה נסגר אתם), בקיצור הגעתי לשם בסוף היה דקה
לשלוש לפי השעון של הרכב, חניתי וזזתי לכיוון השער  נכנסתי ולא
ראיתי אותה, פתאום אני מרגיש טפיחה על הכתף(דה ז'ה וו) מסתובב
ומי אני רואה?, אוי היא כל כך מדהימה, בקיצור היא אומרת לי
הקדמת אני עונה לה איחרת היא אומרת לי, מה כל פעם נריב ככה אני
אומר לה, אני לא רב אני מתווכח, פתאום היא מנשקת אותי אני נמשך
לבפנים לא יכול להשתלט על זה, מעין חור שחור שאני מאבד את עצמי
בו ולא רוצה למצוא את הדרך חזרה, עצמתי את העיניים והרגשתי
אותה לגמרי, פשוט את כל הכוח הזה שמשתלט עליך ואתה משותק
לגמרי, אחרי כמה דקות פתחתי את העיניים ולהפתעתי אני מוצא את
עצמי בבית במיטה שלי מתעורר, די מאכזב אבל צפוי, מה הסיכוי
שדבר כזה יקרה?  רק בחלומות ובסרטים, פתחתי את החלון והשמש
סינורה אותי עד כדי עיוורון, לאט לאט התרגלתי לאור ופתחתי את
הפלאפון לראות מה השעה, שבע בבוקר יום ראשון!!! אני די בהלם,
מה, ישנתי כל כך הרבה זמן, יכול להיות?!?, הנחתי לזה כי אני
צריך להיות בבסיס בשמונה שלא נדבר על הפקקים בדרך ומציאת חניה,
בקיצור עליתי על מדים הראתי לדג מאיפה.... והכנתי לי את המנה
היומית שמסדרת אותי לפחות לבוקר, קינמונים + כפית וחצי קפה+
הרבה חלב= הרבה אנרגיה(והתמכרות קשה לקופאין), לקחתי את
המפתחות וזזתי לבסיס קצת פקקים ,מצאתי חניה בלי בעיה למזלי,
והגעתי בזמן היום עבר די רגיל , גיבוים, התקנות ,דיבורים פה
ושם מה עשית בשבת(אני לא סגור על זה עדיין), מפה לשם עבר היום
ואפילו המפקד שלי החליט לשחרר אותי מוקדם בשתיים וחצי בערך,
בדרך הביתה המד דלק שלי כבר צעק הצילו!! הצילו!! בגרמנית משום
מה הבנתי אותו בערך, החלטתי לעצור בתחנת דלק על דרך השלום, היה
שם גם מעיין חצי סופר חצי בורגר ראנץ ,הכלאה מוזרה אבל יעילה
מתברר אז החלטתי לאכול גם איזה משהו מילאתי דלק חניתי, והלכתי
לדפוק איזה בורגר ראיתי חבר ישן שראיתי גם במועדון יום שישי,
דיברנו קצת על הצבא על החיים ,מסתבר שהוא קנה רכב חדש  אז הוא
רצה שאני יראה אותו, סיימנו לאכול כבר והוא שאל אותי מה השעה
עניתי לו שתי דקות לשלוש הוא אמר שהוא צריך לזוז, אמרתי לו
סבבה גם אני צריך לזוז, הלכנו לכיוון הרכב שלו הוא חנה מאחורה,
אחלה אוטו אני אמרתי לו בזמן שאני אומר ,לו את זה הוא פתאום בא
ביציאה תראה את המנייקים האלה מה ריססו על הבניין אני מסתכל
ומה אני רואה?, באותיות דפוס כאלה ענקיות רשום "אתה האיש"
וציור חץ לכיוון האוטו שלי אמרתי לחבר שלי שאני חייב לזוז
ורצתי לכיוון המכונית, הסתכלתי על האוטו ומי אני רואה יושבת
בפנים, הנסיכה שלי...
עם השיער השחור ,העיניים תכלת והפנים המדהימות ,פשוט יושבת לה
שם כמו בובה מחכה לי שאני יבוא כבר, נכנסתי לאוטו והמבטים שלנו
הצטלבו, באותו רגע הבנתי משהו, הבנתי שאין לי לאן לחזור, יש לי
רק לאן ללכת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא מבין למה
היא חייבת
להתנהג כמו פרה,
ועוד על הבוקר.

אולי זה כל העשב
שאצלה במוח...


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/03 2:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים ס.ט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה