13.3.02

עוד יום שאני חוזר לי מהלימודים מותש, מת מעייפות והולך
לישון.
פתאום אני קופץ מת מפחד מתוך שינה למשמע רעש טורדני מוזר בחדר
שלי...
כעבור כמה שניות שלקח לי להתאושש ולהבין שישנתי ושזה היה רק
חלום, אני תר בעצבים אחר המטרד המרעיש.
לאחר חיפוש קצר ועצבני בחדר החשוך אני תופס קופסא קטנה ומוזרה
המשמיעה רעשים מעצבנים.
אני תופס את הקופסא ונותן לה מכות על כל הדפנות, דופק אותה
בכוח בשולחן ולאחר שהרעש המטריד ממשיך אני תופס את הקופסא
המסכנה ומטיח אותה ברצפה בחוזקה, וחוזר למיטה...
אך מישהו שם למעלה כנראה מאוד לא אוהב אותי והוא החליט שהקופסא
המוזרה והקטנה חייבת להעיר אותי משנת היופי הקדושה שלי.
תפסתי את הקופסא הקטנה והטורדנית פתחתי את הדלת ובשיא העצבים
הטסתי אותה אל מחוץ לחדר, היישר למטבח.
בשמחה וברינה חזרתי לי למיטה שמח ומאושר.

כעבור דקה או שתיים לאחר שהרעש המטריד החל מציק לשאר בני
המשפחה גילתה אמא שלי כי שברתי את השעון המעורר החדש שאבא קנה
לי אחרי שנתיים או יותר אפילו שהוא שוכח כל יום.
אך השעון ה"מעורר" הזה לא הפסיק בשלו והמשיך בשלו !
מסכן אבא, רצה לעשות לי הפתעה וקנה לי שעון מעורר וכל מה שנותר
לו בסוף זה לעטוף אותו בשטר של עשרה שקלים ולשים אותו ברחוב,
אולי מישהו ישכים לקחת אותו. (כמובן ששמרנו את הסוללה החדשה
שהייתה בגב המטריד הקטן - מה אבא לא שילם סתם 10 שקלים על
קופסא מצלצלת נכון ?)
איזה מסכנים ההורים שלי - עד שהם קונים לי שעון מעורר, אני
בכלל לא הבנתי מה זה ושברתי אותו.

בכל מקרה, בסוף מסתבר שבגב השעון היה איזה מין צופציק קטן
שצריך להזיז כדי להפסיק את הצלצול
אך לאחר הטיסה הקצרה של ה 3 מטרים של ה"שעון" ה"מעורר" החדש
שלי לעבר המטבח הדבר היחידי שהוא עשה זה צלצל... הוא הפך
לקופסא מצלצלת (בלי מחוגים).
ןזה היה סופו של השעון המעורר הראשון שלי.

אז אני שואל אתכם , נו באמת , אם אתכם הייתה מעירה קופסא קטנה
ומעצבנת ומקפיצה אתכם באימה מן המיטה, לא הייתם נוהגים כמוני ?