אנחנו המאפיה, החבורה של השוות. אחת בשביל כולן וכולן בשביל
אחת.
כאלו אנחנו. סשה, צ'וצ'קה, לונה ואני.
לפניי שנתיים בערך פגשתי אותן, מדהימות כמו תמיד. כמו שצ'וצ'קה
אומרת:"פחות ממדהימות אנחנו לא" (צ'וצ'קה היא בחורה כזאת חסרת
אמרות משלה אז גם זו לא ממש שלה).
אז כן, אתה בטח חושב, חבורה של סנוביות עם אף גבוה מידי שחיות
במין אשליה מתמדת ואולי אתה באמת צודק אבל אני בחיים לא אודה
בזה (אני המתכחשת בחבורה, יענו חזקה, יענו החיים יפים, מין
יענו  שלא נגמר כזה).
אנשים שונאים אותנו יחד. ברור שישנאו, כל כך הרבה מדהים ועוד
בבת אחת, מי יכול להתמודד עם זה?!
אנחנו מין בחורות רגילות כאלה אבל בעצם הכי שונות בעולם. כל
אחת היא מעולם אחר לגמריי וביחד אנחנו התמונה הכוללת. בעיני
הצופה היא נראית מושלמת, אם מתמקדים בפרטים רואים שחסר פה ושם.
אבל למי אכפת מהפרטים?! אני כאן כדיי לספר עד כמה שאנחנו
מדהימות, אז שום פרטים!
מכירות בסך הכל שנתיים אבל אנחנו החיים אחת של השניה. אחת
נופלת ואנחנו כמו דומינורלי, נופלות מהר מאוד, אחת אחריי
השנייה. פלאח.וזהו.
אבל אנחנו חזקות יותר והדומינורלי שלנו לא יפול!
לונה  היא חברת ילדות שלי. אני מכירה אותה 8 שנים. אם תסתכל
עלייה ועליי מהצד, יעבור לך בראש משהו כזה:??@#$!!????@@#
ות'אמת זה גם מה שעובר לי בראש. אבל מה שהרגל מסוגל לעשות
לבנאדם...
בלעדייה אין אני.בלעדייה יהיו לי חיים חסרי אי נעימויות
מפדחות, חסרי חוסר טאקט,בעלי המון פילים באמצע החיים, חסרי
שאלות שמפוצצות לי את הצורה. היא מין המודע שלי וגם קצת חוסר
המודע. אני לא קולטת ת'ראש שלה, אדם מוזר, באמת חתיכת מוזרה.
אבל אין על לונה. היא טוענת שזה "האופי הכובש" שלה, אני עוד לא
הגעתי לזה.
וואלה אני והיא עברנו הרבה יחד, היא כל הילדות שלי.החל ממכות
בנעלי בית ועד לשיחות מין (סוערות לא, אבל משעשעות אכן...)
לונה היא שם בעולם החלומות שלה, שמא עולם הפארנויות שלה, ואולי
זאת בעצם אני שבעולם אחר(אבל אני המתכחשת!).
צ'וצ'קה בחורה, איך נגיד, יוצאת דופן בצורה נסתרת (וואלה אני
ממש גרועה בהגדרות). לצ'וצ'קה שלנו יש אינטליגנציה בין אישית
(היא לא טיפשה פשוט יש לה אינטליגנציה אחרת!) היא ג'ינג'ית
מטולטלת ואין יותר מה לומר כי היא ההגדרה המובהקת של ג'ינג'ית
בפעולה. חסרת טאקט, מצחיקה, צוחקת, צועקת (צועקת ושוב
צועקת...), קופצנית וחברותית. לפעמים עצובה ואז היא אומרת:"אבל
אני בחורה שמחה". לפעמים יש לה ימי down כאלה והיא מנסה להיות
עמוקה כזאת. איי צ'וצ'קה לא אמרו לך שזה פשוט לא התחום שלך?
צ'וצ'קה היא הבחורה המעורבת פוליטית שלנו. לנהל איתה ויכוח זה
פשוט סיוט. אין לה פוינט.היא תתווכח בלי להבין כלום ואז תתעצבן
כי אף אחד לא מסכים איתה ולא קולט ת'ראש שלה.
צ'וצ'קה היא החיוך שלי, היא ההתפרעויות הבלתי נשלטות
בדיסקוטקים, היא הכוס וודקה שלי, הבירה והמיץ.  היא החיבוק
הצבוע, המילה הטיפשית שאמורה לעודד, היא השק איגרוף שלי, הבכי
תמרורים שלי והמעריצה כמעט הכי גדולה.
סשה היא מודל ההערצה שלי. יש לה הכל מהכל. היא הבחורה הכי שווה
שאי פעם ראית או תראה בחיים שלך. לא יעזור, אין על סשה. היא
חכמה, היא יפה (!!!), היא ציירת, רקדנית והיא אפילו נחמדה. קשה
להבין אותה, היא אדם מתוסבך, רק היא מבינה את עצמה (ואולי
לפעמים גם לי יש ת'כבוד). היא  winnerית מלידה, היא אף פעם לא
מפסידה. כזאת היא, בלונדה ארוכת רגליים עם מוח על הכתפיים.
תמיד יהיה לה מה להגיד והיא תמיד תגיד.
יש לה שגעונות אלוהים יודע מאיפה ולפעמים יש לה נפילות בגלל
הדברים הכי מוזרים בעולם. היא אדם חזק, היא שאפתנית והיא תגיע
לשם, להצלחה הזו שכל אחד משתוקק אליה.
סשה היא המציאות שלי, היא הבטחון העצמי, היא המעריצה הכי
גדולה, היא האוכל, הדמעות, הטמטום הכי גדול. היא הבית שלי. את
סשה אני לא מסוגלת לשנוא, על סשה אני אף פעם לא אכעס, סשה,
סשה, סשה...

וכולנו יחד וכל אחת לחוד.
חיוך נפרד, בכי משותף, המון חוויות, המון זכרונות.
אתה לא מבין, נכון? אתה לא צריך להבין. כי זה שלנו. זה הלב
שלנו, זה המחשבות המטומטמות שרק אנחנו מבינות.
המאפיה. אל תפחד מאתנו. יש לנו לב טוב. באמת.
כל אחת באידיליה שלה, כל אחת עם השברון, לוגמת מהעולם, מביעה
משאלה אבל בסופו של דבר נמצא את עצמנו יושבות בפארק עם בקבוק
פנטזיה בטעם תפוחים, שיכורות מהעולם ושותות שהכוכבים לא יזוזו
שמאלה.


                               (כשלאף אחת אין מושג למה....)






מוקדש לכן.