זוכר אני את הלילה ההוא
צלצול מחריש חתך הדממה
ובכי נורא ואיום.
ואת אמרת לי
שצריכה לעזוב את הבית
למקום בו הרוחות ישקטו.
מדוע תמאני להישאר
מדוע, כי עמדת בפתח הדלת
עזובה, בודדה
ושמחה וצוחקת
ואני לצידך ובנך,
ושומר אני כי העשן יצא את גופך
ואין נכנס
והפסקתי לשמור פן יכנס
והפסקתי, כי לעזוב הוא ממאן
וגם שומר הוא על ענן השלווה
ומבריח טפילי בדידות
אך הוא זה שדחף אותך -
מפתח הדלת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.