סצנה ראשונה:
זמן: 20 שניות.
דמויות: הלקוח המבוגר.
מקום: רחוב מחוץ לבית קפה דרכים.
התרחשות: שעות בוקר מוקדמות. רחוב נטוש. רואים רמזור מקולקל,
ואיש מבוגר הולך לכיוון דלת הכניסה של בית הקפה, מחזיק בין
זרועו לבין בית שחיו קופסת שש- בש.

סצנה שנייה:
זמן: דקה.
דמויות: מלצרית, הלקוח המבוגר, הבוס.
מקום: בית הקפה, החלק של המושבים.
התרחשות: שעות בוקר צהריים. מלצרית לבושה בבגדים מרופטים,
ומעליהם סינר, נראית משועממת, מגיעה לשולחן קטן אשר יושב בו
איש מבוגר. בידיים שלה מגש, עם צלחת מרק וכוס עם משקה.
מלצרית: "מרק תירס, ופרוסת לחם. אתה לא רוצה לשנות לפעמים?".
מבוגר: "לנו, המבוגרים, השגרה טובה."
המלצרית: "אבל אתה צעיר בנשמה, לא....?"
מבוגר: "מיידלה שלי, מה דעתך להתחתן איתי?"
מלצרית: "הו, לא היום, יש לי משמרת כפולה."
מבוגר: "ומה עם מחר?"
מלצרית: "אתה יודע שגם מחר תשאל אותי. אז מחר נראה..."
מבוגר: "מיידלה כמוך, יפה כמוך, לא צריכה לעמוד על הרגליים כל
היום. שלאגר שכזאת צריכה גבר כמוני שיטפל בך."
מגיע איש שמנמן, הבוס, מניח יד על כתפיה של המלצרית והיא
מתכווצת.
הבוס: "'תה (חיתוך דיבור של 'אתה') מנסה לחטוף לי ת'עובדת שלי?
לא מספיק ש'תה מחזיק אותה כאן במשך עשר דקות כל פעם?" הוא טופח
על ישבניה. "לכי מותק, מחכים לך שמה לקוחות".
הבוס מתיישב לשולחן, מול המבוגר, ופותח את משחק השש- בש.

סצנה שלישית:
זמן: חצי דקה.
דמויות: המלצרית, הזוג.
מקום: בית הקפה, הדלפק.
התרחשות: המלצרית נכנסת לאחורי הדלפק, ופונה אל זוג הלקוחות.

המלצרית: "מה בשבילכם?"
החצי הגברי של הזוג: "קפה ועוגת הבית. פעמיים. בסדר?" (פונה
לאישה).
החצי הנשי: "אני יודעת, שיהיה" אתנחתא. למלצרית: "יש בחוץ
רמזור מקולקל, זה רחוב ראשי לא? זה מסוכן...צריך להודיע
למשטרה."
המלצרית:  "אני כבר אצלצל אליהם."
המלצרית מסתובבת להכין להם את ההזמנה.
החצי הגברי: "מה את מתערבת תמיד?"
החצי הנשי: "מה אכפת לך? אני רק מנסה לגלות קצת אכפתיות למדינה
שלנו.."
החצי הגברי: "אכפתיות? כן, את והעקרונות שלך, תמיד קודמים לכל.
אפילו בסוף שבוע הזה את לא יכולה לשכוח אותם?"
המלצרית מכחכחת בגרונה ומגישה להם. המלצרית: "הנה. עוד משהו?"
הזוג מנענע בראשו לאות לא.

סצנה רביעית:
זמן: חצי דקה.
דמויות: המלצרית, הבוס.
מקום: החדר האחורי בבית הקפה.
התרחשות: המלצרית מסתובבת ונכנסת לחדר האחורי, המחסן, שם
מתיישבת על הספה ומשפשפת את הרגליים שלה. היא נאנחת ומסתכלת
בשעון ידה שמורה על רבע לשתיים. היא משעינה את ראשה לאחור
ועוצמת עיניים.
הבוס מגיע ומנער אותה. הבוס: "היי חומד, מה זה פה, תחנת
אוטובוס?! זהו, נגמרה העבודה?!"
המלצרית מנענעת בראשה ומרכינה אותו.
הבוס: "לכי תנקי שם קצת, תזיזי קצת ת'תחת מותק".
הבוס הולך. המלצרית קמה.

סצנה חמישית:
זמן: עשרים שניות.
דמויות: המלצרית, הזוג.
מקום: בית הקפה, הדלפק.
התרחשות: המלצרית באה מכיוון החדר האחורי ונכנסת אל מאחורי
הדלפק.
המלצרית (לזוג): "הכול טוב?"
הזוג מניד בראשו לאות הן. החצי הנשי של הזוג: "התקשרת
למשטרה?"
המלצרית: "אני אעשה את זה עכשיו."
המלצרית נגשת לטלפון, מרימה אותו ומחייגת 1-0-0.

סצנה שישית:
זמן: שלוש דקות.
דמויות: המלצרית, השודד, השוטר, הבוס, הלקוח המבוגר, הזוג,
שני לקוחות נוספים.
מקום: בית הקפה.
התרחשות: נכנס שוטר, המלצרית מחייכת אליו ומגישה לו כוס קפה.

השוטר: "תודה רבה. אז זהו, אני בחוץ עד שיתקנו את הרמזור..
אחזור אחר כך לנסות את עוגת הבית שלכם...".
ברקע שני הלקוחות הנוספים, מתארגנים ללכת.
המלצרית: "זה יהיה נחמד."
השוטר עוזב, ואיתו שני הלקוחות הנוספים.
היא קולטת מבט מהבוס, ונגשת לפנות את השולחן בו ישבו שני
הלקוחות הנוספים וחוזרת לאחורי הדלפק. הרדיו-קול ישראל-מודיע
על השעה שתיים. נפתחת הדלת ובחור נכנס. המבט שלהם משתלב, והיא
חוזרת לסדר, אך מחליקה את ידיה על השיער שלה.
הבחור נראה עצבני, לובש קפוצ'ון, ידיו בכיסים, מתקדם ונעמד
בדלפק.
נשמע הקול של הבוס ממרחק: "שוגר-לקוח!!".
המלצרית מתקדמת לעבר הדלפק, שם עומד הבחור.
המלצרית: "מה בשבילך?"!
הבחור מביט לצדדים, קצת מזיע. הבחור (לוחש): "אה...כסף".
המלצרית רוכנת קרוב יותר אליו.
המלצרית: "מה? דבר בקול רם יותר, בבקשה."
הבחור: (בקול רם יותר) "את הכסף. זה שוד!" הוא מוציא אקדח
מהכיס בסווצ'ר ומכוון אל המלצרית. היא מרימה ידיים למעלה. הוא
מסתובב לעבר הלקוחות האחרים (הזוג, המבוגר שבאמצע משחק שש בש
עם הבוס). מכוון אליהם את האקדח. המבוגר ממשיך לאכול מהמרק
ולהזיז את השש-בש.
הבחור: "שאף אחד לא יזוז ממקומו. אם תקשיבו להוראות שלי אף אחד
לא יפגע!!"
הבוס מתרומם על רגליו וכאשר הבחור מכוון את האקדח לעברו הוא
מתיישב. הבחור: "ידיים על השולחן!" לזוג. "אתם....תעברו
לפה.."
הבוס: "נאטליה תתקשרי למשטרה!"
הבחור מכוון לעברה שוב את האקדח.
הבחור: "שלא תעזי!! נאטליה זה השם שלך?"
המלצרית: "דא. כן".
הבחור: "שם יפה".
המלצרית: "תודה".
שתיקה. המלצרית: "שאני ארוקן את הקופה?"
הבחור: "אהה.....כן, כן."
הבוס מתרומם שוב. צועק. "אל תעזרי לו!! רוסייה כלבה..אני אפטר
אותך!"
הבחור מסתובב אליו.
הבחור: "אתה שקט! איך אתה מדבר? אם תדבר אליה ככה עוד פעם אחת
אני אירה בך....מובן?!? " הבחור פותח את הנצרה. "שב, ושאני לא
אראה אותך קם עוד פעם!!."
המלצרית מכחכחת בגרונה, וסוגרת את הכסף מהקופה בשקית. "אני
מצטערת שזה לוקח הרבה זמן.."
הבחור מחייך אליה. "יש כאן גם כספת או משהו?"
המלצרית: ""אני לא יודעת ".
הבחור פונה אל הבוס ומכוון אליו אקדח.
הבחור: "נו?? יש??"
הבוס: "כן כן.....רק אל תירה בבקשה.....".
הבחור: "איפה? תגיד לי איפה!!"
הבוס: "בארון מתחת לקופה...אל תירה בי בבקשה...".
המלצרית לוקחת שקית נוספת, ולוקחת גם מהכספת את הכסף.
המלצרית (ממלאת את השקית): "זה השוד הראשון שלך?"
הבחור: "זה כל כך ברור?" מחייך אליה. מוציא סיגריה. היא מחייכת
חזרה ומרכינה ראשה.
הבחור: "רוצה אחת?" מחווה עם הסיגריה.
המלצרית מנענעת בראשה. המלצרית: "אני לא מעשנת. זה לא טוב
לבריאות שלך, אתה יודע...".
הבחור: "אני יודע. הרגל רע. זה מפריע לך?"
המלצרית: מושכת בכתפייה. "זה המקום שלו." מחווה בראשה או לעבר
הבוס.
הבחור: "זו הפעם הראשונה ש..."
המלצרית: "ששודדים אותי? כן...".
הבחור: "את מסתדרת בסדר גמור." אתנחתא. "כמה שנים את בארץ?"
המלצרית: יותר מדיי..."
הבחור: "יש לך חבר?"
המלצרית: "לא, ומה איתך?"
הבחור: "אני לבד".

סצנה שביעית:
זמן: שתי דקות.
דמויות: המלצרית, השודד, השוטר, המבוגר, והבוס.
מקום: בית הקפה.
התרחשות: השוטר (שהלך לכוון את התנועה) נכנס, הבחור מסתובב
ומכוון אליו אקדח, הסיגריה נופלת מידו. השוטר מוציא את האקדח
שלו. הם מכוונים אחד אל השני. החצי הנשי של הזוג צורחת.
השוטר: "אל תירה!!"
השודד: "תוריד את האקדח!!"
(צועקים בו זמנית).
השודד פוסע אחורה ומכוון לעבר הזוג. "תניח אותו או שאני יורה
בה!! תזרוק אותו!"
השוטר: "אוקי אוקי...אל תירה".
השוטר מתכופף ומניח את האקדח על הרצפה, ובתנועת רגל שולח אותו
לעבר השודד. השודד עוצר את האקדח ברגלו, מתכופף ומרים אותו.
הוא תוחב את האקדח במכנסיו, ומתקדם לעבר השוטר.
השודד: "שים את הידיים שלך על הדלפק, ותפסק את הרגליים".
השוטר עושה כנאמר לו, והשודד עורך עליו חיפוש.
השודד: "לך ותשב שם. ואל תזוז". השודד מכוון אותו למקום בו
יושבים הבוס והמבוגר.
המלצרית מגישה לו את השקיות עם הכסף. "הנה סיימתי, קח".
הבחור לוקח אות השקית.
המלצרית לבחור: "לאיפה אתה נוסע מפה?"
הבחור: "לסיני. על אופנוע. הוא חונה בחוץ..".
המלצרית: "סיני. אך פעם לא הייתי שם. יש לך קסדה נוספת?"
הבחור: "לא, אבל אפשר לקנות בדרך."
הם מחייכים אחד אל השני. היא ניגשת לקצה הדלפק, לוקחת את התיק
שלה, ז'קט ומושיטה לו יד. ליד הדלת היא נעצרת, מסתובבת,
ומורידה ממנה את הסינר. היא משליכה אותו לכיוון הכללי של הבוס
שלה.
המלצרית: "אה, אני התפטרתי, מותק!!".
המבוגר (שלו הגישה בתחילת הסרט) זוקף לעברה בוהן בעידוד. הם
יוצאים מהדלת שנטרקת אחריהם.

סצנה שמינית:
זמן: חמש עשרה שניות.
דמויות: המלצרית, הבוס.
מקום: בית הקפה, חדר אחורי.
התרחשות: המלצרית, מתעוררת, שוכבת על הספה בדיוק באותה תנוחה
בה הייתה כשהורידה את נעליה ושפשפה את רגליה, והשעינה את ראשה
לאחור.
הבוס שלה מנער אותה. "היי מותק, המשמרת השנייה שלך מתחילה!."
המלצרית מסתכלת בשעון ידה- השעה שתי דקות לפני שתיים.

סצנה תשיעית:
זמן: ארבעים שניות.
דמויות: המלצרית, הזוג, הלקוח המבוגר, הבוס.
המקום: בית הקפה, דלפק.
התרחשות: המלצרית נכנסת לאחורי הדלפק, מכיוון החדר האחורי.
המלצרית לזוג: "הכול בסדר איתכם?"
הם מהנהנים. החצי הנשי שואל: "התקשרת למשטרה?"
המלצרית: "למשטרה?"
החצי הנשי של הזוג: "בקשר לרמזור בחוץ."
המלצרית מנענעת בראשה. "אני אעשה את זה עכשיו."
המלצרית ניגשת לטלפון, נשמע קול של חריקת בלמים, והתנגשות.
הרדיו מודיע על השעה שתיים (קול ישראל). הטלפון נופל מידיה.

סצנה עשירית:
זמן: שלושים שניות.
דמויות: המלצרית, השודד, הבוס, הזוג, הלקוח המבוגר.
מקום: הרחוב.
התרחשות: כולם יוצאים החוצה ורואים מכונית, למרגלות המכונית
אופנוע.
המלצרית מתקרבת באיטיות, והאנשים בינתיים הופכים את רוכב
האופנוע-ורואים שזה הבחור מחלומה. מתמקדים על פניה, הדמעות
עולות בענייה. ברקע שומעים "היה לו אקדח....." "הוא מת..."