[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני גליה
/
מילים

זה התחלה של משהו שאני לא בטוחה לאן הוא מוביל...
רק שתדעו שזו לא יצירה שלמה, רק התחלה.
תהנו : )




השעה שבע בבוקר. ליה יצאה מהבית אחרי לילה ללא שינה. שעה וחצי
קודם היא עוד ישבה על איזה קטע ממחזה של שיקספיר, עד שלבסוף
מצאה את המילים הנכונות לתרגמו. כבר כמה שנים היא עוסקת בזה,
הפיכת מילים של אחרים לשלה. לילות שלמים עוברים עליה בתרגום
קטעים שהיא אוהבת, בשביל הכיף, בשביל עצמה. היא אוהבת להרגיש
איך שקטע מסוים הופך להיות קצת שלה כשהיא כותבת אותו בשפתה
שלה, במילים היפות שלה.
היא נחשבת למתרגמת טובה. בכל הארץ מכירים את השם שלה, בהוצאות
הספרים, בעיתונים, בכל מקום שמילים הן פועלו. שאלו אותה כבר לא
פעם איך יכול להיות שבחורה שמשחקת כל כך יפה עם מילים, שמפיחה
חיים חדשים ביצירות ישנות, איך זה שבחורה כזאת לא כותבת בעצמה.
ליה תמיד היתה מחייכת בביישנות ואומרת שפשוט אין לה מה להגיד,
היא רק אוהבת את משחקי המילים ותו לו, לרוב היו אומרים לה שהיא
בטח עוד תפתיע מתישהו, שהיא עוד תכתוב משהו נפלא משלה.
לרוב היא היתה מרוצה מחייה ומעיסוקה. היא אהבה לקרוא, היא אהבה
לתרגם, ושילמו לה בשביל שתעשה את מה שהיא הכי אוהבת לעשות.  אך
היו לילות שהרוגע הזה ששרר בחייה נעלם והיא היתה נאבקת עם
עצמה, עם דמות שהיתה יוצאת מתוכה. "פחדנית עלובה" היתה קוראת
לה הדמות והיא היתה מנסה להתעלם, לגרש את הדמות הזו ממחשבתה,
אך הדמות דרשה שליה תתעמת איתה. אחרי כמה רגעים של התפתלות
בתוך עצמה היתה ליה מבקשת מהדמות שתעזוב אותה בשקט, שאיננה
מעונינת אפילו לדעת למה היא פחדנית עלובה, שהיא רוצה ללכת
לישון. "ממה את מפחדת?" היתה לוחשת הדמות וליה ענתה בשקט שאינה
מפחדת מכלום, והדמות היתה שואלת אותה בטון מלגלג למה אינה
מוכנה להתעמת איתה. אחרי כמה רגעים שליה לא ענתה הזכירה לה
הדמות את הפעם ההיא שאסי נתן לה עבודה, ספר לתרגם, ושאל אותה
למה היא בעצם לא כותבת. זו לא היתה הפעם הראשונה ששאלו אותה
לגבי זה והתשובה היתה מוכנה מראש, אך אסי אמר שהוא לא מאמין
שאין לה מה להגיד ושאם יום אחד היא כן תרצה לפרסם משהו שלה
ההוצאה תשמח לראות את זה. היא חייכה ואמרה תודה בנימוס אך
אפילו לא שקלה את זה. באותו הלילה הופיעה אותה דמות עקשנית
בפעם הראשונה. מאז, כל פעם שמציעים לה הצעה כגון זו והיא היתה
מסרבת הדמות היתה באה "לבקרה". בכל פעם בעימות עם הדמות, בשלב
שהיתה מזכירה את השיחה ההיא עם אסי, ליה היתה מתמלאת כעס. "על
מה את כועסת כל כך?" היתה שואלת הדמות וליה היתה צועקת עליה
שתפסיק להטריד אותה, שהיא לא מעונינת בעימותים האלה. "עד מתי
תתחבאי מאחורי רעיונות של אחרים? כבר שנים שאת מכניסה רעיונות
של אחרים למילים היפות שלך. מתי פעם אחרונה ניסית לכתוב משהו
שלך? בגיל 16 אולי, נכון? וגם אז עזבת את זה באמצע כי ראית שזה
מוציא ממך יותר מדי דברים שאת מפחדת לגלות." ליה היתה נושמת
כמה נשימות עמוקות בתקווה שדמות הקטנה, המפלצתית הזו תעלם לה
ותעזוב אותה בשקט. "תפסיקי לחפש משמעויות עמוקות בכתבים של
אחרים. על מה את מבזבזת לילות שלמים? את מכניסה רעיונות של
אחרים למילים החלולות שלך. אולי פעם אחת תנסי להכניס למילים
האלה רעיונות שלך? אולי.."
וליה היתה קוטעת את רצף דבריה של הדמות. היא היתה מסננת לאוויר
צעקות חרישיות, "תעזבי אותי" ביקשה, "תעזבי אותי!" היא היתה
צורחת והולכת לחדר השינה שלה, לוקחת כדור שינה או שניים ונרדמת
מהר, אך לא לפני שהיתה שומעת שוב, בשקט, בשקט את המילים
"פחדנית עלובה".  

באותו הבוקר היא היתה מאוד רגועה, מרוצה מאיך שיצא הקטע של
שיקספיר שעבדה עליו בלילה. היא הלכה לשבת קצת על חוף הים, עד
שתצטרך ללכת לעבודה, אסי אמר שיש לו ספר חדש בשבילה.


לחלק הבא:
http://stage.co.il/Stories/173954







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי אמר הפסקת
סיגריה ולא
קיבל?"






אילנה מפגינה
פיקציה אורלית


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/4/03 11:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני גליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה