מה שאני הכי אוהבת באתר הזה,
זה את הטיפוסים,
וזה ממש מזכיר לי את תקופת התיכון שלי,שעוד היינו מחולקים
לשכבות.
השכבה העליונה, ששם היו כל ה"מקובלים" גם אם זה כלל ברובו
עולות חדשות ופרחות מצומקות שעשו תחרות מי לובשת הכי פחות בד.
השכבה האמצעית היתה עשויה איפה שהו מ"נפלטי החברה העליונה",
אנשים שעוד לא החליטו לאיזו שכבה הם משתייכים, אנשים שבתשובה
לשאלה הנפוצה אצלנו בשכבה "מה אתה?" היו עונים:"אני סטייליסט"
מבלי להבין בכלל מה הכוונה.
וכמובן השכבה התחתונה, האנשים האלו שלא היה לך מושג מה הם
עושים כל יום שישי בבית לבד, רק היית יודע שאם זה הם זה בטח
משהו לא חשוב, האנשים האלה שכל איבר בגוף שלהם נטף ריח סטיקר
של "אני חנון-ואתה?", האנשים האלו שלא הצליחו בכלום, אפילו לא
בלימודים? האלו שהודית לעצמך בלב שהפעם הם לא הביאו גם מפית
אוכל לאכול את סנדביץ החלווה שהכינה להם אמא,אלו שתמיד היה להם
את ארנק הסקוצ' הוורוד המפורסם, עם ההליכה המגושמת,אלו שהיו
מביאים נקניק קוניאק בחצי פיתה בתוך שקית של לחם שנגמר, אלו
שתמיד היו ספוגים ריח של קלמנטינות, הפרי שכ"כ לא העזת להביא
לבית הספר, אלו שהיו סוחבים את הילקוט על שתי הכתפיים, שהיו
לובשים את התלבושת האחידה של סבתא של סבתא שלהם ותמיד היו
לובשים את אותו מעיל שחור הכי לא מסויים, אלו שתמיד כשהייתה
להם  מטרייה בתיק ירד גשם,ותמיד כשהיה להם מחדד היה מבחן,
ותמיד כשהיה להם מספריים קישטנו את הכיתה, אלו שתמיד התנדבו
להיות תורנים בהפסקה כי ידעת שגם אם היתה להם רגישות לגירים,
הם עדיין מעדיפים להיות בכיתה מאשר להסתובב בחוץ, אלו שהיו
מביאים בקבוק של מיץ פטל עטוף בניילון ושותים עם הניילון, אלו
שתמיד אכלו קרטיב כחול ולא הורידו לו את הנייר...



אף פעם לא הפריעו לי .



זה כל הרעיון, לא?
כשאתה חלק מקבוצת אנשים כל שהיא אתה לא חושב מה לעזאזל משמעות
ההתנהגות שלהם, מה אומרות תנועות הגוף שלהם, על מה הם באמת
חושבים.
כשהייתי נכנסת לפה בלילה, לפני שהתגייסתי הייתי קוראת את
התגובות לא רק לדפיוצר שלי אלא לדפי יוצר של כולם, והייתי ממש
נהנית, לוקחת ללב, מסיקה מסקנות, הייתי תופסת מאותם האנשים.
מאלו שכותבים שורה כן שורה לא, מאלו שחייבים להכניס מילה
לועזית כל שתי שורות כדיי להיראות אינטלגנטים,
מאלו שחייבים להכניס את המילה "גאוני" ,
מהמתנצלים ששמים חיוך אחרי כל מילה וחצי כדיי שלא ייכנסו בהם,
מאלו שתמיד יסתכלו עלייך מלמעלה, כי אם הם לא יכתבו לך משהו רע
הם לא ירגישו שהעריכו אותך באמת, אותם תוכל למצוא תחת כל
יצירה, בכל דפיוצר, תמיד אחת התגובות באמצע, להיראות עסוקים.

זה מדהים,פעם באמת ייחסתי לזה חשיבות...
הייתי נכנסת לכאן וחושבת למי אני רוצה להידמות יותר.




היום אני אני.וכבר לא מפריע לי להסתובב עם ארנק מסקוצ' ולאכול
סנדביץ' עם נקניק יבש,
אני גם לא חושבת כ"כ הרבה,
גיליתי שלחשוב זה מיותר,במיוחד אם זה לא על עצמך, ככל שתחפור
יותר הבור שלידך יצמח פי 4,
יש שיאמרו שזה פגע לי ברגש,
יש שיאמרו שאיבדתי את הכישרון,
אבל זו מהות היוצר,לא?
תמיד להיות על המשמר, תמיד להתמודד מול שאלת השאלות, תמיד
להרהר,להיזכר,להביט מכל הכיוונים,

זה אנחנו.