מיקה תובל / יכולתי לנשק אותך |
ברגע ההוא, ממש באותה שניה
את ישנת, התמזגת עם הרקע
נשימות קצובות ללא צליל
יכולתי לנשק אותך,
ורציתי.
אהבתי אותך על היותך,
קרן אור מחשבתית
בבוקר של חורף.
יכולתי לנשק אותך,
ממש שם.
בשלווה הזאת של השינה
פעם ראשונה,
שאני רואה אותך ישנה.
ובאת, וישנת, בישבילך
גם בישבילי
אולי יום אחד,
נסתכל על השיר ואיזכר
איך יכולתי לנשק אותך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|