"לסבית" היא אומרת במבט מלגלג ומשפיל.
אני מורידה את הראש וסופרת עד עשר.
"לסבית אמרתי!" היא חוזרת בתוקפנות.
"אני לא לסבית" אני טוענת ומנסה בכח לרסן את עצמי.
"את לסבית בהכחשה" היא מביעה התגוננות חסרת תכלית.
"נגיד שאני לסבית בהכחשה, לפחות יש לי חיים ואני לא מתעסקת
בחיים של אנשים שאין לי זכות להתעסק בחיים שלהם" אני אומרת
בגאווה מבויישת.
"זה עדיין לא עושה אותך פחות לסבית" היא אומרת. והולכת.
"שתלך הבת זונה" אני לוחשת בשקט ועוצרת את הדמעות.







-אני שונאת הומופובים מזדיינים-