[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אזהרה !! הרשום מטה לא מיועד ליפי נפש
כל ביקורת שתרשם לא מעניינת אותי !!
קחו זאת בהומור בלבד !!


----->@ כך חולפת התהילה @<-----
נערה ברחוב עברה בפרובוקציה,
את התחת מזיזה וחושבת לעצמה,
שאני וגם אתה מחורמנים עליה,
יבוא יום והיא תהיה מודעת,
שעכשיו היא חזקה,
ודופקת הופעה,
כשתזקין היא תדבר ללאמפה.
את המשיכי והזיזי, לעצמך כך תזיקי,
כשתזקיני ותביני ולא תלכי יותר עם מיני.

----->@ מגעיליה @<-----
אם ידעתי שתבואי,
בארון כמו שהבטחת לי,
אז ידעתי שיש לך מילה.
איך דפקת לי את השכל,
ואני חזק כדקל,
אם פתאום שמש נופלת או שברת לי את הדלת,
והכסף לא מספיק,
אם נכנסתי סתם לאובר ולך לא עוזר,
התפרנתי... ואיבדתי ת'נרתיק,
איזה בלופים סיפרתי לי, מי יכול,
איזה בלופים סיפרתי לי, אלוהים ישמור,
מגיעיליה... מגיעיליה... מגיעיליה.

----->@ עצירות @<-----
על גבי כסא נוח - מתעלף לחרבן,
שיצא לי בלי כוח - כמה זה מעצבן.
עצירות כבר יומיים,
וניסיתי הכל.
גם רגוע גם לחץ ולדחוף בגדול,
הריח עד השמיים מסריח בדממה,
והלחץ בבטן מחלחל בנשמה.
כדורים כבר ניסיתי, גם מלח אנגלי,
שוקולדים אכלתי שיהיה אמיתי.
הקולות של המעייים - מזכירים עצירות,
עם בקבוק של חוקן - שיהיה לבריאות.
להוציא בכח - בחדר הלבן,
ושיהיה גם לי נוח - כמו לכולם.

----->@ ארוכה הדרך לאושר @<-----
עוד ארוכה הדרך אל האושר,
רצופה היא מכשולים רבים.
עת להשתין לחרבן וגם לתקוע,
אך מה יפים יפים הם החיים.
את שתי עיניי נושא אני למעלה,
למנורה אשר בתקרה.
חדר קטן, ומלא ריח
צחנה עולה מהאסלה.
זה הזמן לברוח לוותר, לשכוח,
גם אם זה קשה,
שנינו יחד את הכל עוד נצפה,
לא צריך למרוח, רק לשטוף בכח,
אני מלך העולם הזה.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האמת כואבת, אבל
לא כמו שכואב
לרכב על אופניים
בלי מושב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/03 23:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי פרי-מור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה