היא גרה בשכנות לפילוסוף ידוע,
כזה שזכה בהרבה פרסים,
היא שרה בפאב באופן קבוע,
בסופי שבוע ובחגים.
היא אישה מבוגרת וניראית טוב עדיין,
כמו יין מתוק עם תוית מתקלפת,
היא חיה לבד עם עכבר בלי עין,
ואת כל הכורסאות בניילון עוטפת.
גברת דה ז'ה וו, את עושה לי צמרמורת,
שולחת מבטים שחודרים ברזל יצוק,
מציצה בזוית עין במקרי חמרמורת,
זה הכל אשליה, זו תרמית, זה בדוק.
שברון לב שכזה כבר הספיק לי,
תני לחיות בשקט, מתי תצאי לגימלאות,
גברת דה ז'ה וו קדימה תפרשי,
מספיק עם ההתחכמויות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.