שוב מרגיש כביום היוולדי.
חופשי מכל אבל בעצם ממה?
וכאילו שוב אל העולם לראשונה הגחתי,
עטוף בדרור טהור ובתולי.
כי על עצמי גברתי ומנשמתי חמקתי אני,
מלאה בטוב האמיני לי, מחשבות טובות מוליכות אותי.

"אתה השם מגן בעדי,
            אנא בקראי ענני..."

ושוב ידי על העליונה כבעבר.
כבר אין חבלים, כבר לא בובה על חוט.
רק התחושה של אני בעתיד, בהווה בעצמי,
חוצבת, מתיכה, יוצקת, בונה אותי מחדש.
את שהיה לי לומר אמרתי ודמעותיך עדותי,
תני לזמן נסיון אחרון, הדבר הנכון ושנינו יודים זאת.

"אתה השם מגן בעדי,
            אנא בקראי ענני..."