סימנים סימנים סימנים
אני אוהבת, מחפשת
ניזונה ומתאמת סימנים.
אם יש לו שפתיים עבות
סימן שהוא נדיב,
אם יש לו אף ארוך
סימן שהוא עשיר (או שיהיה),
אם יש לו אצבעות קצרות
סימן שיש לו קטן
ואם הוא אוכל בתאווה,
סימן שהוא גבר חם!
סימנים סימנים סימנים
כל הזמן מחפשת
איתותים וסימנים,
לקיטלוג, תחת תוויות
אחרת, איך אדע מי להיות?
חייבת לקשר לסוגיות,
להכניס למגירות הנכונות.
זה, יהיה ידיד,
זה, יכול להיות רק מאהב
וזה... בפוטנציאל גדול להיות חבר!
איזה סימנים!
אם הוא שחור,
סימן שהוא רע
אם הוא לבן
סימן שהוא טוב,
אם יש לו תכשיטים
אם הוא לבוש בבגדים מחוייטים
אם העברית שלו רהוטה
אם הוא מזל טלה או מזל בתולה?!
סימנים סימנים סימנים
הנה, אני כבר מומחית מכל הכיוונים!
מחברת לסטיגמה הזו
או לנורמה אחרת,
בודקת שוב ושוב שלא טעיתי.
נותנת עוד הזדמנות
לבדיקה חוזרת ומאמתת,
שקיטלגתי נכון,
כך אדע בוודאות איך להתנהג
ועל אילו ציפיות לענות...
אוסף של סימנים
עובדות והוכחות
לבירור ודאי
כדי שאדע איך לבחור את האדם.
לא. לא לבחור. לברור!
סימנים למציאת קשר בין החיבורים,
סיבות למפגשים,
סיבות להבנת המהות,
שהרי חייבת להיות סיבה,
אחרת, בשביל מה?!
אז... למצוא סימנים!
איזה שירים הוא אוהב?
באיזו מכונית הוא נוהג?
באילו מילים הוא משתמש
ולמה באמת הוא מתכוון?
אני חייבת למצוא סימנים
כדי שאבין ואדע בשביל מה,
בשביל מה?
הרי כל חיבור נועד למשהו,
שום דבר הוא ללא סיבה
או סתמי
או מקרי.
אם כך, מה עליי ללמוד?
מה עליי להבין?
באיזה מבחן אני עומדת?
ואיך אדע אם אני מצליחה או נכשלת?
סימנים סימנים סימנים
אני זקוקה להרבה סימנים.
אני נושמת אותם,
אני חושבת אותם
ואני כמובן מנתחת אותם.
סימנים סימנים סימנים
עד שאבין.
שבעצם הכל נועד בשבילי
שאהייה נאמנה לעצמי
בכל רגע ורגע.
שאהייה אני כמו שאני רוצה להיות
ובוחרת לחוות את רגעי חיי,
שאף אחד לא מורח, מסבן
מנצל או מנתב אותי,
כי אני זו שבוחרת בעצמי.
שאף אחד לא דואג, תומך
מעודד או מכוון אותי,
כי אני זו שמקשיבה לעצמי.
שאף אחד לא מודד אותי
או מעריך את שוויי
כי זו אני שמביטה בעצמי.
שאף אחד לא מזלזל, מגמד
משבח או מחמיא
כי זו אני שיודעת אותי.
שאף אחד לא מעורר בי פגיעה,
עלבון, ציפיות או מיני אשליות
כי אני אחראית
לרגשות ולמחשבות
והכל מתחיל בי ועובר דרכי.
שאף אחד לא יכול
להדליק בי את תשוקתי
לחוות ולהיות
כי אני בעלת היכולת לעשות!