היא חזרה הביתה וישר הלכה לישון,שינה עמוקה וחסרת חלומות-היא
היתה מותשת,צילצול הטלפון העיר אותה זאת היתה המשטרה!ליבה
החסיק פעימה!"כן?" אמרה בקול אדיש היא חשבה שתמיד תוכל לטעון
להגנה עצמית,הוא התכוון לאנוס אותה אולי אפילו לרצוח-היא היתה
חייבת להגן על עצמה..."זה בקשר לבנך" אמר השוטר וקטע את
מחשבותיה "מה איתו?" שאלה-זאת לא היתה הפעם הראשונה שבנה הסתבך
עם המשטרה,אך אין דבר זה אף פעם לא היה רציני "הוא מת" השיב
"אתמול בערך בחצות התקיפו אותו עם נשק קר"
"מה??" צעקה לתוך השפורפרת,דמעות זלגו על לחיה "כן,מצאנו את
גופתו ברחוב קנזס..." היא היתה משותקת,והתחילה לרעוד, היא לא
האמינה למשמע אוזנייה "גברתי??הלו את שם?אני מצטער מאוד על
אובדנך את שומעת?הלו?הכל בסדר?הלו?" השוטר נבהל,היתה שתיקה
מהצד השני זמן רב מידי הוא חשש שהיא זקוקה לעזרה ,אף פעם לא קל
לשמוע שאיזו חיה רצחה את בנך בדם קר..."הלו את עדיין על הקו?"
נשמעה דאגה אמיתית בקולו...היא לא יכלה לומר לו כלום,לא היה לה
מה לומר לו היא הרי לא יכלה לומר לו שרצחה את
בנה!!!!!!!!!!!!!!אילו רק היתה מסתובבת מקודם,אילו רק היתה
מסתכלת על פניו,אילו רק לא היתה כל כך פרנואידית,אילו רק לא
קפצה להסיק מסקנות-בנה היה עדיין בחיים....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.