"כן אתה צודק בהחלט אי אפשר להשוות בין השנים" אמר ידידי השטני
"שכן שנייהם סובלים מדעות קדומות, על פי יחוסם כל אחד ומקורו
הן טוב והן לרע"  "נכון" עניתי בנימה מתרגשת "עכשיו אתה מבין
את מה שאני טוען כי השניים הללו הם אותה יישות שכן הם סובלים
מאותם חוויות, אותם בעיות, ויש להם את אותם רעיונות". "אם כך"
ענה לי כאילו חיכה להוציא משפט זה מפיו, "כיצד תסביר את
התיחסות האדם, המאמין אליהם כשתי דמויות שונות? הרי לא ייתכן
דמות או ייצור כל שהוא שמחולק לשתיים אבל נשאר אותה האחד, הלא
כך?", הררתי לי לכמה שניות על דבריו של ידיד המלומד ואז הבנתי
במעין מצב של קוסמות כי השאלה ששאל אותי פתחה ביפני עולם,
"הבט, לראשונה אנו שומעים על שני דמויות אלו בהקשר מונותאיסטי
ביהדות, שם בדת של בני ישראל נאמר כי אין האחד, דהיינו אותו
השטן, ראשי לפעול ללא רשותו של האחר, דהיינו אלוהים, עם כך
ניתן לומר ששני אלו מייצגים לנו תפיסות שנות של יישות אחת,
מעיין מצפון מתחבט...",ליפני שהספקתי לסיים את מישפטי רעי
המכונף קפא על מקומו והשתיק אותי.
פתאום זינק הוא על הולך רגל תמים ושיסע את גרונו, אחר מעשה תפס
מקומו לידי ואמר "הנה לך, אתה רואה המעשה שזה הרגע ביצתי אין
בו תועלת אין בו מעלה לכן הוא רע מיסודו, לנוכח מעשה זה הם
עדיין אתה טוען שרוע הוא עיניין של ייחוס, עיניין של נקודת
מבט?"
"בטח! איזו שאלה?!, אתה טוען שאין במעשך שום תועלת אך אני טוען
ההפך לגמרי, אי טוען שלא רק שגופתו של איש מסכן זה סיפקה לך
הנאה ריגעית, ובהיותך יצור אפל הרי שגם חטיף מזין אלא גם ניסתה
להפיק ממנו תועלת", "והיא?" שאל בכמיהה רבה, "האין זה ברור
ניסתהה להוכיח בעזתו את טענתך ואילו אתה לא הצלחתה אך אני כן
ובכך אני הפקתי ממעשה שחיטה זה תועלת, אתה מבין ידידי רוע הוא
עיניין של אמונה אישית"
"עם כם אתה טוען הרי שאין טוב בעולם, כשם שאין רוע?"
"לא רק זה הרי שאין טוב או רע, גם אין מטרה לקיום של
השניים..."
"עם כך ידידי איך תסביר את עצם קיומי??"