|
זה לא פשוט כמו שזה נראה.
לכתוב איזו שהיא שהיא יצירה.
אבל מה לעשות שהכאב גובר.
ואין ברירה, לא אין ברירה.
האם יש לנו תקווה.
בעולם מלא חרדה.
ואין אף אחד מלבדך.
שיכול להקשיב או לתת עזרה.
אז מה שנשאר לעשות.
זה לכתוב יצירות מעצבנות.
להוציא החוצה את הכאב.
ולקוות לטוב בלב. |
|
זה לא נכון שאני
סנילי ממש לא
וזה שאני בן
שלושים לא עושה
אותי ללא כשיר
לגלוש במורד
ההר, הנאצים
אמורים להיכנס
ולפלוש לנפאל
חבל כי זה יגמור
את כל הסמים שם
שלא לדבר על מצב
הרי הגעש...
אחות!
חצ'קל איש מוסד
חוגג יום הולדת
99 בעוד ניוון
שרירים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.