אתה נמצא לבד
במדבר
ואתה נשען על צוק

חום היום
מקשה עלייך
ואתה מזיע -  

השמש יוקדת במרכז השמיים הכחולים.


אתה מביט מטה,
ומתחתייך תהום:

האדמה חמה,
ואתה נשען על קצהה בשתי ידייך
בקושי רב.


אתה לא רוצה ליפול,
רוצה להחזיק חזק

אבל הציפורים השחורות
חגות סביב ראשך
ואתה כבר חושב על החיים שלך -  

מה שהיה,
מה שישנו
ומה שלא יהיה עוד
לעולם.
אתה נושף
ומתנשף,
מרגיש את ליבך פועם
בקצב מסחרר,
ואגלי הזיעה כבר נוטפים ממך
ונעלמים לתוך האדמה
הרחוקה
רחוקה.


ממעמקי התהום
אתה שומע נהר זורם
ואתה כבר בקושי נשען על האדמה החלקלקה

מרגיש איך אצבעותייך נרפות
מרגיש את האבנים שבאזור מתגלגלות
ונופלות
(בדיוק כמו אגלי הזיעה).


אתה עדיין רוצה לחיות
עדיין רוצה לראות
אבל לא יכול עוד להחזיק חזק...


אז דע לך, חבר -  

זה בסדר,
אתה יכול להרפות...

אתה לא לבד,
אני אתפוס אותך.