הזונות מזימבבואה. אפילו בהן חייב להיות משהו
הבוקר הזה, שהוא
מעורר
כבוד לבן, או
קנאה אמיתית
איש ירוק מן הצד, עלול להתפתות
להאמין כי יום חדש
כי שבלול חדש
מחייך אליו, אך הכוכבים
משכיבים את השמש לישון, שורקים לה
מרצ'יאלה
מקצה אל קצה. באיטיות, הן
מוסטות שמאלה
וימינה. השיבולים
היבשות רושמות
שבילים ישנים.
גבעוליהן נשמטים עכשיו
והן מעשנות סיגריות דקות
מהדקות שפתיהן
אל הפומית הזולה, מהדקות
את מחוכיהן הזולים, מחליקות
ידיים זולות על גוף זול, פוזלות בזלזול
זו לעבר זו, כאילו רוצות לומר -
עוד משורר זכר אותנו,
עוד משורר.
|
