שלוש פעמים ביום, גברת. אחד כל שמונה
שעות. כן, גברת. הם רק בצבע כחול, כמו
האדומים שאת מכירה. אבל בפנים -
אותו החומר, וזה מה שחשוב לנו, נכון
גברת, שזה באמת מה שחשוב לנו ?  האיש שלך
היה כאן הבוקר ושאל שאלות אחרות
לגמרי. נדמה לי ששמעתי אותו ממלמל משהו
על עצב. לא, גברת. אין רגישות לכחול. לא לחינם
שרדת את כל האדומים, לא לחינם. רע לו,
אני נזכר שאמר שרע לו. ובכל זאת, שאל
לשלומי. עליי הוא שאל. כן, גברת. הם של חברה
אחרת. מנכ"ל אחר. סמנכ"ל אחר. מזכירה. שירה
המשיכה להיכתב בו. חומר לגמרי אחר. ובכל זאת,
מבפנים. לא, גברת. בפנים - אותו החומר. לבן
כמו הקצף שעלה על שפתיו כשדיבר עלייך. כן,
גברת. עלייך הוא דיבר.



.


.