תחרה סגולה.

עכשיו, הוא אומר, כשהגיע החורף,אני צריך לסגור את החלונות
בבית. אומר ושולח קדימה מבט שיוצא לו מחלק אחר  של
הראש.אשתך,אני שואלת.אשתי,הוא עונה.כל שבוע היא קונה משהו
תחתון,סקסי,כזה מתחרה ומנסה לפתות אותי.ותמיד,הוא ממשיך,תמיד
זאת תלבושת שלמה כולל כל החלקים.נו,אני שואלת אותו בחיוך
שמחזיק כנפי פרפרים
בבטן,ומה היא עושה עם כל התחרות האלה. עופר לא משתכנע מהחיוך
ומעביר יד רכה להפתיע על פני.הוא ממשיך  לדבר ועכשיו העיניים
שלו נעוצות בי חזק.אני חוזר בערב הביתה,הוא אומר,היא מחכה
שיהיה מאוחר ואז נעלמת  לכמה דקות וקוראת לי לבוא.ואני בא והיא
מחכה לי בחדר,בתוך המיטה,מסביב דולקים נרות עם כל מיני ריחות
ויש קצת אור והיא עושה את ההצגה עד הסוף,כמעט.למה הצגה ,אני
שואלת.כי היא לא באמת מאמינה בזה.אפשר  להרגיש , את יודעת.ככה
הוא מדבר עליה.תמשיך , אני מבקשת.הוא ממשיך.ככה היא מחכה לי
במיטה ,כל פעם עם בגד חדש , את יודעת איזה גוף יש לה.אני
מחייכת חיוך ציני ביני לביני.היא ארוכה וחטובה,כמעט כמו
דוגמנית  ואין לי חשק לדמיין אותה עם תחתוני תחרה שחורים
וביריות.עופר מנער אותי מהמחשבה הזאת.סגול ,הוא אומר, אתמול
היא לבשה משהו סגול .אני מורידה ראש ושואלת אותו בשקט , והיא
מצליחה לפתות אותך , אתה יודע,עם  כל התחרות האלה.עופר מתקרב
אלי עד שהנשימה שלו צורבת את פני.הוא מחזיק בשתי הכתפיים שלי
ואומר  כמעט בכעס , היא מפתה כמו תמונה יפה על נייר עיתון.אחר
כך הוא מתרחק ומתרכך  וממשיך , אבל אני נמצא כבר על  לוח המשחק
אז אני משתתף.אני בא למיטה ואני מלטף אותה ואת התחרה שלה והיא
מתחילה לעשות כל מיני תנועות
ואני מתחמם ולרגע אחד קצר אני חושב שאולי בכל זאת יש בה משהו
בשבילי ואני כבר ממש חם ורוצה אותה ושוכח  את כל הפעמים
הקודמות ואז אני בא אליה ואני בתוכה ורוצה להתפרע ואז
,פתאום,נעלם כל הקסם.באותן השניות  היא הופכת לקרח וכל התחרות
והמשי הם סתם סמרטוטים יקרים,מאד שמונחים עליה , והיא מנסה
להעמיד פנים
אבל כל מה שהיא רוצה,וזה כתוב לה על כל הגוף,זה שאני כבר אלך
ממנה.לפעמים אני ממשיך עד הסוף ורק אחר כך  הולך ולפעמים אני
מפסיק מיד,ושוכב על הגב וחושב עליך,איזה תפקיד את משחקת עכשיו
אצלך בבית,זה שלי או  זה שלה.