New Stage - Go To Main Page

אריק פוליאק
/
משפטים מפוצצים

הערה: את החלק הראשון של הסיפור הזה לא אני כתבתי. הוא נכתב על
ידי חבר שלי שמפאת כבודו ועקב העובדה שלא קיבלתי את אישורו
לפירסום שלו בדף היוצר שלי , ישאר כרגע בעילום שם. (צבא , מה
לעשות???) . כמו כן הרשאתי לעצמי לפרסם את הכתוב מכיוון שבדף
היוצר שלו יש סיפור שלי אז עכשיו זה פייר. חלק מן השמות בסיפור
שונו אך הטקסט נשאר נאמן למקור,  ואם זה מעניין מישהו הסיפור
מתייחס לתקופה שבין השנים 2000-2001 (עד אמצע השנה בערך).

"לא, אני לא אוהב את הצבע, בכלל אני לא מת על החולצה."
"טוב, מה אפשר לצפות מבן - אדם חסר טעם כמוך?", ראיתם? ככה
החברה שלי מדברת אליי.
טוב, קוראים לי איתן, ואל תשאלו אותי מאיפה השם ובלי בדיחות
מטופשות בנוסח, " איתן, בליק, בום" אני חושב שעברנו את הגיל,
אני בחור די ממוצע בין שמונה עשרה ולחברה המאוד "מנומסת" שלי
קוראים מיטל, זה בינתיים מה שאתם צריכים לדעת.
החברה שלי במשך החצי שנה האחרונה ג'נג'ית וכידוע עם ג'ינג'ים
קשה להסתדר, אבל אני שורד, חוץ מזה לחבר הכי טוב שלי כבר שנה
וקצת, קוראים יוני ויש לנו מערכת יחסים כמו של זוג נשוי, בדרך
כלל היחסים שלי עם החברים הכי טובים שלי, מחזיקים מעמד בערך
כמו עם החברות, וזה אומר שאני מחליף אותם כמו גרביים, החבר
הנ"ל מחזיק מעמד ונראה שזה יישאר גם ככה.
אחרי ההערה של החברה שלי על טעמי בבגדים ( שדרך אגב "מאוד"
נעלבתי ממנה), יצאתי מהחדר ופניתי  למקום משכנו של אדוניי וזהו
המטבח, ואם לא הבנתם את כוונתי אז הכוונה היא לקולה.
לגמתי ממנה בהנאה ופניתי ל "פינת העישון" מקום אשר רבים מדי
סיפורים אשר אוכל לספר שקרו במקום זה, אבל אוכל להגיד שכל שיחה
משמעותית בחיי קרתה שם, השם המקורי שלה הוא המרפסת אבל למה
להיות קטנוניים.
פתחתי את קופסאת הסיגריות המהימנה שלי ("לאקי סטרייק")
והדלקתי אותה, אחרי התלוותה מיטל יחד עם העוגיה השבדית שגנבה
לי מהקופסא, התחלנו לדבר והצקתי לה קצת עם הקטע על הדעות
הפאשסטיות שלי בקשר לחינוך ילדים,  זה תמיד מעצבן אותה והפעם
לא הייתה יוצאת דופן.
אחרי זה הצהירה שזו השעה לנטוש והלכה, רק לשם הבהרה היא גרה
ברמת גן ואני בכפר סבא שזה בערך שעה נסיעה והאוטובוס האחרון
יוצא ב 22:40, מצחיק לחשוב שהקשר הכי ארוך שלי הוא דווקא קשר
אשר בו אני לא רואה אותה יותר מ3 פעמיים בשבוע בממוצע, טמיר
טוען שזהו מתכון להצלחה ואני לא מתכוון להתווכח איתו.
טמיר היה החבר הכי טוב של יוני והאירוניה היא שטמיר הוא זה
שהכיר לי את יוני ואני דווקא העדפתי את יוני וכך הסתיימה
החברות המאוד טובה שלי עם טמיר, וכמו שיוני אומר "היה טוב וטב
שהיה", בכלל ליוני יש הרבה משפטים מפוצצים פילוסופים כאלו,
ובכלל רוב השיחות שלנו היפותטיות משהו.
טוב אז איפה היינו? כן, מיטל הלכה, אז הרמתי טלפון ליוני
ויצאנו כמו תמיד או כמו שיוני מכנה את זה "בנוהל", אני מצלצל
ויוני אומר לי שתוך 5 דקות הוא למטה, ולמרות שבדרך כלל אני
מחכה 15 דקות אני עדיין מת עליו.
אז התחלנו לנסוע ואנחנו תמיד נוסעים איזה שעה-שעתיים ואני מספק
את הסיגריות והוא את הדלק, הרישיון שלי עדיין בתהליכים, אז לא
יוצא לי הרבה לנהוג, הפעם העלבתי את יוני, זיינתי לו את השכל
על זה שהוא בכלל לא מנסה להתחיל עם בחורות וכול מה שיש לו בראש
זו רונה, ויוני רק שתדעו לא מהטיפוסים הנאמנים והוא גם לא מנסה
להסתיר את זה מאף אחד, אני לעומת זאת אוהב פלרטוטים אבל משתדל
מאוד להישאר נאמן.
אז יוני נעלב ומתעצבן, הוא הולך ומודיע לי שעתיים אחרי, באמצע
הלילה שכול מה שאמרתי לו גרם לו למוזה,והוא רוצה לכתוב סיפור
שקוראים לו "בולשיט", שזה בעצם הדרך שלו להגיד שהוא מת להכניס
לי בעיטה, כל הסיפור הזה של לכתוב התחיל בגלל מריבה שמיטל לפני
שעוד הכרנו אותה גרמה, מבולבלים?
מיטל הייתה החברה של החבר הכי טוב שלי לפני כמה מחזורים ואני
הייתי ידיד שלה, כעבור כמה זמן אחרי שהנ"ל נפרד ממנה אני הייתי
חרמן ומשועמם וגם סקרן והצעתי למיטל לצאת איתי, היא הסכימה
ואחרי שאמרתי ליוני שהוא יכול לבוא ביטלתי איתו ואז רבנו, הוא
חזר הביתה כתב סיפור מצ'וקמק שנתן לשנינו השראה לאחר מכן
לסיפורים רבים.
אז אחרי הטלפון מיוני באמצע הלילה חזרתי לישון, לא לפני שאפילו
הצעתי לו שורת פתיחה אשר נועדה כדי לרמוז, שלי זה ממש לא מזיז
העניין ושיכתוב כמה סיפורים שירצה.

התוספת שלי לסיפור:

והוא אכן כותב.  



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/2/03 13:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק פוליאק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה