ילדים הולכים וחוזרים בוגרים
הזדמנויות באות, כולן ריקות.
במרתף הוא כלוא, אין שום עלמה לצידו
נחנק, לבד, החברה הוקיעה אותו מקרבה.
הוא לבד שם מחכה, אף אחד לא רואה,
אף אחד לא בוכה.
חופשייה כפרפר לא חושבת בכלל
"הוא עצוב?" "הוא גלמוד?"
רק דבר אחד בליבה, חושך ואפלה.
ליבו רך ופגוע, מתחנן לעזרה.
אנשים מביטים בו, כאילו מה?
מחפשת את האיש שיצבוט את ליבה
יום אחד הוא יגיע, או אולי כבר הלך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.