ריו דה ז'נירו / שינה כבדה |
הוא.
ובחפשי , בעוברי מחושך
אל חושך,
את שהשארתי מאחוריי
ידעתי שהיה זה חלום.
ובעת שחר מכה באספלט
הדרוס,
בין שיעול לשיעול
ובין אנחות,
למראה קירטועים
של הנפש ועצירה,
סופית ומוחלטת
של הגוף,
השארתי אחור את
כל שהיה
באמת.
וכששבתי מקץ לקחתו,
נמס באויר כעשן
מפוחם
ומתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|