לפני שנים מספר חי קוסם
ואני הכרתי את אותו קוסם כי סגדתי לו והכרתי בו כשולט יחיד על
עולם כולו
עולם ומלואו
ויום יום התפללתי לקוסם שישמע את תחינותיי ויוריד לי מחילה
על חטאים שביצעתי , מעשים שאסורים בספר האמונה
וכאשר רציתי להעלות חיה מתה לכבודו לעולה
אמר לי אימא טבע? היש כזאת אישה?
ואני אמרתי לא קוסמי כי הרי אתה בראת את האדמה ואת הצמח הצומח
ממנה
המעניק לי אוכל והרי קבעת כי אני עליו שולט
אך הגשם שטובח בי וההוריקן ההורג אינו מתעתע בי אלא אתה כאן
שכועס משמים ומוריד
עלי כעס, כעס שהופך לרוח שחזקה ממני באלפי כוחות סוס הלא זה לא
בולט?
ואתה אתה ענית לי בתשובה כמובן הלא אני הקמתי ובראתי גם אותך
היזהר פן אחשוב שאתה מאתגר את כוחי וקורא לי בדיחה
הרי אני הייתי לצדך בזמנים רעים וטובים והרי אתה צריך לקבל
אותי כדבר שאין עליו ערעור
ואם אדם אחר קופץ ומחליט לחזור אליי אטיל עליו איסור
מפני חזרה כנשמה טהורה כי אחרי הכל הוא התעסק איתי אל יחידי
ומצפה להבנה
והאיש שמסתובב הוא בעולם ולא מוצא תשובה לא הכיר בי כי אם היה

עצור! האיש שהתפוצץ בקו 5 הוא חכם בגמרא
והקוסם הסתכל עליי בפנים כועסות והרגשתי את חום כעסו בעורף
ופתאום הרגשתי קור צונן יותר גרוע מזה שבחורף
ואני מיד קרעתי את בגדיי ולבשתי שק ונפלתי על ברכיי לתחינה
והוא, הוא כמובן שמע
ויחסינו חזרו לשגרה
לקום לנשוא תפילה לישיבה לנשוא תפילה מיטה
ואני היה לי טוב היה לי רע רציתי לפעמים למות במגבת השתיקה
טלית של טהור עם שני פסי תבונה ובגדים של אבל ושמחה מהולים
בשנאה
לכופרים האלה הכופרים הארורים האלה שגרמו לי לרגע להסתכל לתוך
עולם
עולם איש השטן עולם של אפור  עולם של דם
וביום אחד שהסתכלתי מחלוני מבעד לסורגי הנעלים
ראיתי שלט גדול  "בית הבראה לחולי נפש"
בית חולים.