רחובות דוממים.
ההיינו כחולמים,
עת התנפצה תקוותנו
כרסיסי הנחשול הנשבר
אל הסלע המחוספס?
המבט המזוגג על המראה
אשר זגוגיותיה סדוקות
והתמונה החתוכה שמתקבלת
כמו השסע שלנו.
נייר הצלופן על המראה, צהוב, אדום, כחול
וכל הצבעים, בקיבוץ הגלויות הזה.
והצבע שיוצא מהשילוב של כולם,
שחור.
שחור חזק, שטומן בחובו רבות.
הרבה מעבר לנראה לעין.
ולקרן האור
עדיין לא נמצא הפתח
דרכו תוכל להאיר.
אותו הפתח,
שנמצא במראה, בינות לסדקים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.