עמי חלמיש / אנחנו את כולם שוכחים |
וקצת יבבות חלושות
חיפשתיך לידי
וגם ברדיוס גדול
ומצאתיך חבולה ופגועה
פצועה וזבה דם
דמך זה כל מה
שאני זוכר
אחרי שצחוקך נדם
וכולם עזבו את השטח
ונישארנו את ואני
עשבים וקוצים יבשים
וזיכרונות אין קץ
ובאו הרבה רגליים שחורות
והרבה מימחטות לבנות
רגליים מכוסות בעפר
מימחטות רטובות
מעדרים וידיים
ועפר ואבן
ספר וקול ודמע
כאילו שאין פסים שחורים
וקוביות ציבעוניות בעולם
יום אחד נישכח אותך
אנחנו את כולם שוכחים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|