"שילכו להזדיין" צרחתי
"שיבקשו מזונות" הבעתי תמיכה
"מקווה שתתפוצצו" כמה כבר יש לאחרונה
"גיבורים על חילוניים" נהייה לי רע
"אתה לשם, את תסתמי ותחזרי לעבודה" ככה מתנהגים?
אני כמו ילד דתי קטן בשכונה שאין לו אימא או אבא
חושב על המוות ואיך הוא יבוא, אלוהים כבר לא אוהב אותי
אני חושב שהוא ראה איזו נקבה מסריחה שכולם נובחים לכיוונה
והשתין במכנסיו מרוב שמחה, רץ ולפתע נכנסה בו משאית צבאית
מלאה תחמושת שהייתה חבויה במשך עשרות שנים ליד קבר ארור,
לא שם לב שנכנס לאוטוסטרדה.
אני מסתכל לעבר הכביש "יאללה זוזו כבר" צועקים הנהגים
מלא מכוניות, משאית תחמושת-עתיקה הפוכה ואלוהים
שכוב לו על הכביש שותת דם.
אנשים, כעבור זמן מה, קלטו מה קרה והחלו לצחוק על הישות
שנדרסה. הו כמה שלא אכפת להם, זורקים עליו את הכיפות, את
הציציות, זורקים את האשמה עליו וחוזרים..
נכון, מגיע לו, עכשיו הוא מת, הוא לא קיים, כמו ילד דתי קטן
בכיתי...
לא בכיתי על אלוהים
אלא כי חתכתי בצל.