מבטו יוקד בה מילים
ומתעמר בה שתיקה
היא נלקחת ממנו
נחמסת
בידי אורחת מחשבות
בכף נפש יחפה היא
מתטלטלת על דבשת הלילה
להרחיק ולנדוד
ללקט שברי כוכבים
נופלים
ויקוד שתיקת המילים
לפתחה מתקמרת בדידות
כזעף גבו של חתול
נקבוביות תובנה
מסמרת
ורק פריטת מיתר הרוח
מצננת כף נפשה הכוויה
מתנגנת בניגון מוכר
ובצליל ענוג וצלול
לוחשת:
"לכי לישון כבר מאוחר..." | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.