[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לי צנג
/
עצמי במראה

- הוא כבר חלק את יודעת.
- מי?
- השיער שלנו.
- אני יודעת.
- אז למה את ממשיכה להסתרק באובססיביות שכזו?
- יש לך רעיון יותר טוב?
- לכי לישון.
- אני עדיין לא הרוגה.
- את לא אמורה להיות הרוגה כדי לישון, רק עייפה.
- שתינו יודעות שזה לא נכון.
- ממה את כל כך מפחדת?
- מהמחשבות שלפני ההירדמות. ממחשבות עליו.
- מי מהם?
- הוא.
- מה זאת אומרת הוא? לא שהיו לנו הרבה, אבל, לא היה אחד שהוא
"הוא".
- ההוא הנצחי, זה שעדיין לא הגיע או אולי נמצא כאן כל הזמן, זה
שחיפשתי בכל אחד מהם, זה שאני עדיין מחפשת.
- אהה, האהבה נוסח טלנובלה שלך.
- כן, הוא. מה, הוא רק שלי? לא שלנו?
- אני כבר מזמן הפסקתי לחלום.
- אבל ההוויה שלנו היא חיים בחלומות. את עצמך סוג של חלום.
- לא יקירה, אני אשליה, השתקפות.
- אותו הדבר.
- בהחלט לא, אני השתקפות של הנפש שלך.
- חבל.
- מה? למה חבל???
- חשבתי שהנפש שלי יותר יפה מהחיצוניות שלי.
- החיצוניות שלך מהממת.
- תפסיקי להחמיא לעצמך.
- באמת שלא, יש לנו אותו כיסוי, אבל את אמיתית, אני רק
השתקפות, והנפש שלך יפה בדיוק כמו הפרצוף.
- גם היא מלאה חצ'קונים?
- אל תהיי חומרנית, לא מתאים לך. ותעזבי כבר את המברשת, בגלל
זה אחר כך נושרות לך שיערות.
- אני אנוכית?
- מאוד.
- באמת?
- מה את חושבת?
- אני חושבת שאם הגעתי למצב שאני מדברת עם עצמי במראה, ועצמי
עונה לי, כנראה שהמקום בשבילי הוא באמת במוסד לחולי נפש.
- אל תהיי כל כך בטוחה. אנחנו מדברות בגלל שאת בודדה, את חולקת
עם אחרים רק מחצית מעצמך.
- אם אחלוק יותר הם יברחו.
- החברים האמיתיים שלך לא.
- אין לי כמות מספקת של אנשים קרובים בכדי שאוכל לנסות זאת
עליהם.
- תפסיקי עם הרחמים העצמיים!
- עכשיו את  גם המצפון שלי?
- תמיד.
- את חושבת שיום יבוא והוא יגיע? שאני אפקח את העיניים והפרצוף
שלו יהיה ממש בתוך הפרצוף שלי?
- אני מקווה, בשביל שתינו.
- כל כך רע לך?
- נראה לך נחמד לגור בתוך מראה?
- אז את מבינה כמה רע לי...
- לא, בכלל לא. את גרה בבית מקסים, עם משפחה מאושרת, יש לך הכל
ואת רק מחפשת סיבות לכאוב.
- אולי בגלל שכל הזמן כואב לי?
- אולי בגלל שאת מפחדת להיות מאושרת?
- אם אני אהיה מאושרת, למה אצפה? על מה אחלום?
- לא יודעת, קודם תהיי מאושרת ואז תספרי לי.
- את עוד תהיי פה?
- בהחלט מקווה שלא.
- את רואה את העתיד?
- לא.
- אז מה את שווה בכלל?
- אני ראי לנפש שלך, דרלינג, תרתי משמע אפשר לומר.
- מה את מחייכת? תורידי את החיוך הזה מהפרצוף שלנו עכשיו. אני
רוצה להיות שלמה עם עצמי, ולא לדבר עם עצמי.
- להיות שלמות... זה קשה.
- נמאס לי לבכות לאחרים על כמה שרע לי בלי יכולת להסביר, לפחות
את מבינה אותי. דמות מטופשת.
- בלי עלבונות!
- את יודעת מה הכי עצוב?
- את בטח תגידי לי...
- הכי עצוב שאפילו את לא באמת עונה לי, שכל הדיאלוג העצמי הזה
מתקיים בראש שלי, שהדמות במראה היא עדיין אני, בחורה מחוצ'קנת,
עייפה, מכוערת, שבוכה, והשיער שלה, כבר מזמן חלק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה צריך לעשות
כדי להופיע
ב"יהי זכרם
ברוך"?

מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ',
ת"מ"


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/2/03 10:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי צנג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה