[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני רוצה לבכות... ושתבכה לי...
וירד הגשם. סתם ככה, כמחווה דרמטית לרגע יפיפה.
כמו שאני אוהבת.
כמו כל החלומות שתמיד מתגשמים כשמגיע הקיץ אתה תחבק אותי ותישא
אותי אל על...
כמו לגעת ברקיע.

ואני חושבת שזה נורא מצחיק איך ברבורים עפים בתוך אדם (אגם) של
עצב ואף פעם לא קוראים לישועה.
אף פעם לא טובעים.
אבל בעצם, הרי מעולם לא ידעתי לשחות.
מצופים זה דבר שכזה, מסובך שכזה, וקשה השגה במידות הנחוצות.
רק להפריח בלונים ורודים לשמיים ולבכות.

נותר לי.
לחייך אליך כאילו כלום לא קרה ולתת לאפקט הרחמים שלך לצחוק.
גם כשכל האקט ממש עצוב.
גם כשהטיים, הוא שעה של מצוקה נפשית נוראה.
אתה מלקק את השפתיים.
כמו ילדה גדולה.

דמדומים באדום ולבן.
אתה מתחלף.
לי, כבר לא נותר במה להאמין לו מלבד לאושר
אתה מחזיק אותו כל-כך קרוב לבטן
כאילו הוא גם ככה יהיה מוכן אי פעם לברוח.
טוב לו שם, בין גומה לגומה.

מבטים. חופרים לך בתוך החורים השחורים החלולים.
עיניים,
אני מצטערת לפעמיים בשבילך.
לא שואפת להיות כזו עצובה.
ילד יפה של חלומות מתנפצים.

25.12.02







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קונספירציה !

טוב... עוד לא
החלטתי למה, אבל
זה פשוט שקוף
שיש פה איזשהי
קוספירציה...


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/03 10:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה