פלאפון חדש, קטן ומתוחכם, מגניב כזה,
אתה בוחן את הפונקציות שלו, את הצלילים המגניבים,
אתה מנסה להלחין מנגינה משלך ויוצא לך משהו סוראליסטי
לחלוטין.
צלצול שמשלב צלילי כנסייה עם שיר של ריקודי עם מזרחיים,
אתה חושב על כל האנשים שיהיה לך יותר זול להתקשר אליהם,
מוזר לא חשבת שיש כל כך הרבה אנשים ברשת הזו,
אתה מסתכל על המספר החדש שלך -

 056 ,
רגע, עולה לך בראש מספר נוסף של 056, אתה מכיר עוד מישהו עם
קידומת כזו,
אתה מתחיל לחייג את המספר, מה אכפת לך, גם ככה יש לך 100 דקות
חינם זמן אוויר, לפני הספרה האחרונה  האצבע שלך נעצרת, נזכרת
של מי המספר, אתה נושם לרווחה על שלא סיימת לחייג ואתה שואל את
עצמך איך שכחת שזה המספר שלה, הרי כל כך הרבה פעמים חייגת
אותו, או לפחות התחלת לחייג אותו, לא, הפעם אתה לא תסיים את
החיוג.
לא משנה עד כמה אתה רוצה לשמוע אותה עונה,
בראשך כבר תרחיש דמיוני של המשך השיחה, ואתה קוטע את המחשבה
הזו, אתה מסרב להכאיב לעצמך...

                אתה סוגר את הפלאפון החדש שלך
                עד לפני רגע, חשבת שהוא מגניב.
                עכשיו, אתה כבר לא כל כך אוהב אותו,
                                                         
אבל אותה...