דרישת שלום לסבתי האהובה
מזוודות אורזת, והכל בדימיונה
את שאין היא זוכרת, הלב כבר בדה
וסבא בלילות- בוכה ללא הכרה.

חיזיון תעתועים שאת פשרו אין מכיר
בלב יש תקווה, כשהמצב מחמיר
סבתא הולכת כביום היוולדה
והסב, מנומנם, מתעורר בצרחה

הכירי אותי, בן בנייך היפים
בכורו של השני, אך פנייך אטומים
אפול לרגליך אם תאמרי את את שמי
אשחרר כל צרותייך אם רק תיזכרי!

דרישה לשלום של סבתי האהובה
יבשו הדמעות על הכרית הרקומה
תם המשחק שריצד על הקופסא
זכרי את פני אשה אבודה...



כי גם אותי ישכחו - בתום הדממה.