Stop! Where do you think you're going?
You can't go now; I have so many things to say and so many
things to ask you.
You can't just disappear like that... without any
explanations... it feels bad.

Listen to me now! I wont let you shut your ears like you're
used to do, I'm not ok with this. I'm not ok with the fact
that you usually don't respond to whatever I say.
Ok, now you're listening. Would it be too much if I asked
you to speak?
Hey... talk to me please... I want to hear you.

Am I really important to you?
You make me think that I am but than when you wont tell me
what do you think and what do you feel, when you can't spend
time with me alone and cant even tell me why, when you never
tell me the whole truth... What am I supposed to think?

Do you want to be in touch with me?
If you do- stop right there. Breath... Look around you...
Can you stop your crazy run? Can you stay here for a
moment?
I know you're scared. I know you want to be somewhere else,
I know you would stop thinking and feeling everything-
everything that hurts you if you only could. But you can't
do this.
You have you're feelings, you have you're thoughts and you
better deal with them.
Why? Because this is the only way you can get rid of them
someday.
Hey! Where are you going? Stop running away!
I'm here and I'm listening...

תעצרי! לאן את חושבת שאת הולכת?
את לא יכולה ללכת עכשיו ולעזוב את הכל, יש לי כל כך הרבה דברים
להגיד לך וכל כך הרבה לשאול. את לא יכולה להעלם סתם ככה
פתאום... בלי הסברים. את לא יודעת איך זה גורם לי להרגיש...

תקשיבי לי, עכשיו. אני לא אתן לך לאטום את אוזנייך כמו שאת
רגילה לעשות, זה לא בסדר בשבילי, זה לא בסדר מבחינתי שאת בדרך
כלל לא מתייחסת למה שאני אומרת, כשזה דברים שלא נוח לך להתעסק
בהם.
אוקי, את מקשיבה עכשיו, זו כבר התקדמות. זה יותר מדי לבקש ממך
עכשיו שתגיבי ותגידי מה את חושבת?
היי.. דברי איתי, אני רוצה לשמוע...

אני באמת חשובה לך?
כי רגע אחד אני חושבת שכן אבל אז כשאת לא מוכנה לשתף אותי במה
שאת חושבת ומרגישה, כשאני רואה שאת לא מסוגלת לבלות איתי קצת
זמן לבד ושאת לא יכולה אפילו להסביר לי למה, כשאת מסרבת פשוט
להגיד את האמת כולה כפי שהיא.. מה אני אמורה לחשוב?

את רוצה לשאר איתי בקשר?
כי אם כן אז תעצרי לרגע, תנשמי... תסתכלי סביבך....
את יכולה לעצור את הבריחה שלך לרגע? להישאר כאן קצת?
אני יודעת שאת מפחדת, אני יודעת שאת רוצה להיות עכשיו במקום
אחר, אני יודעת שהיית מוכנה להפסיק לחשוב ולהרגיש את כל מה שאת
מרגישה עכשיו- את כל הרגשות האלה שמכאיבים לך, אבל את יודעת
שזה בלתי אפשרי...
יש לך את הרגשות שלך, יש לך את המחשבות שלך וכדאי לך להתמודד
איתם.
למה? כי זו הדרך היחידה שתוכלי אי פעם להיפתר מהם ולהמשיך
הלאה.
היי! לאן את הולכת? תפסיקי לברוח!
אני כאן ואני מקשיבה לך...




מוקדש לכל הבורחים למינהם ובמיוחד לאיזו אחת...

נובמבר 2002